הדפסה

אבחון קוגניטיבי לבדיקת מבוגרים המתלוננים על הפרעת זיכרון
אבחון קוגניטיבי בודק תפקודים שונים הכוללים  תפקודי ריכוז וקשב, תפיסה ועיבוד מידע חזותי, תפקודי שפה, למידה וזכירה של מידע, תפקודים מורכבים הכוללים תכנון וארגון מידע ופתרון בעיות. הבדיקה מותאמת לרמתו התפקודית של הנבדק ובמידת הצורך כוללת תחומים נוספים כגון הערכת המצב הרגשי, מיומנויות מוטוריות וכדומה.  

ירידה קוגניטיבית קלה Mild Cognitive Impairment
מתארת מצב בו קיימים קושי בלמידה והפרעה בזיכרון   מעבר למצופה לגיל אשר אינם גורמים להפרעה תפקודית משמעותית. שכיחות ההפרעה הקוגניטיבית הקלה באוכלוסיה מעל גיל 65 שנה נאמדת ב- 17%. מספר החולים  נמצא במגמת עליה מתמדת בשל היעדר טיפול מתאים מחד ועליה בתוחלת החיים מאידך. מבחינה מגדרית נשים מהוות קבוצת סיכון  לירידה קוגניטיבית כיוון  שתוחלת חייהן ארוכה יותר. כ 12% מהאנשים המאובחנים כסובלים מהפרעה קוגניטיבית קלה, ידרדרו  בכל שנה ויפתחו שיטיון. לאחר  כ-6 שנים, 50% מאלו שאובחנו כסובלים מירידה קוגניטיבית קלה יסבלו מדמנציה.   לא ידוע היום כיצד לטפל  בירידה קוגניטיבית קלה כך שלא תהפוך לדמנציה.  תזונה מאוזנת  ואורח חיים הכולל פעילות ספורטיבית ואינטלקטואלית, עשוי  לדחות את הסתמנות הירידה הקוגניטיבית הקלה ואת התפתחות המחלות הגורמות לשיטיון.

מחלת אלצהיימר
מחלת אלצהיימר היא הגורם השכיח ביותר לדמנציה. המחלה מאופיינת בירידה בזיכרון ובליקויים הולכים וגוברים ביכולת לפתור בעיות ולקבל החלטות, ליזום להתמצא ולתקשר עם הסביבה. עם התקדמות המחלה מסתמנות גם ההפרעות התנהגות.
הגורם למחלת אלצהיימר אינו ברור.  גיל מתקדם, יתר לחץ דם,  סכרת והיסטוריה של מחלת אלצהימר במשפחה הקרובה מהווים גורמי סיכון. גם נשאות גנטית ל  4 Apo-E  (חלבון העוזר בנשיאת  כולסטרול בדם),  מעלה את הסיכון לחלות  במחלת אלצהיימר בגיל מבוגר.   
הסמן  הפתולוגי  העיקרי של מחלת אלצהיימר הוא חלבון הבתא עמילואיד. מניחים כי חלבון הביתא עמילואיד מהתחל את התהליך הניווני בתאי העצב  ובקשרים בינהם. חלבון הביתא עמילואיד נוצר מחלבון ארוך ה APP בתהליך של גזירה ביולוגית.
עדיין אין בידינו טיפול המסוגל לרפא את מחלת אלצהיימר. תרופה מונעת או מרפא  תצטרך למנוע ולמזער את הנזק המוחי הנגרם משילוב ממשקעי חלבון הביתא עמילואיד, הטנגלים, התגובה הדלקתית והשפעות אורח החיים והסביבה על הפתולוגיה המוחית. תרופות  כאלו מצויות היום  בשלבי מחקר -לא בשימוש קליני. בשנים האחורנות הוצע לטפל במחלת אלצהיימר באמצעות חיסון המסוגל לנקות את המוח ממשקעי הביתא עמילואיד וימנע או ימזער את הנזק המוחי. גם החיסון עדיין בשלבי מחקר. ניתן להקטין את הנזק המוחי  ולדחות את הופעת  מחלת אלצהיימר על ידי טיפול יעיל בגורמי הסיכון. יתר לחץ דם, סוכרת, רמה גבוהה של שומני דם, מיעוט פעילות גופנית, מיעוט פעילות אינטלקטואלית והשמנת יתר מהווים גורמי סיכון למחלת אלצהיימר וטיפול נכון בגורמי סיכון עשוי למזער  את הנזק המוחי ובעקבותיו את הופעת ההפרעה הקוגניטייבת וההתנהגותית. גם תרופות  נוגדות דלקת, תרופות מורידות כולסטרול ותכשירים מונעי חימצון ( קואנזים קיו 10, אומגה 3)   עשויות להקטין את הסיכון לחלות במחלת אלצהיימר.  
הטיפולים התרופתיים המצויים בשימוש  היום מטפלות בשיבושים במעבר האותות במוח.  הטיפול התרופתי מאט את ההדרדרות הקלינית ויעיל בשיפור תפקודי הקשב הריכוז והזיכרון בכ 30% מהחולים.
 סכום: עדין לא ניתן למנוע או לרפא את מחלת אלצהיימר ואולם ניתן למזער את הנזק המוחי על ידי טיפול יעיל בגורמי הסיכון.  ניתן להקל את ההסתמנות הקוגניטיבית וההתנהגותית בעזרת טיפול תרופתי מתאים