PDF הדפסה דואל

מצבי לחץ בנשים

מאת: זיוה חנוכה: אחראית מח' אונקולוגיה

 

"מלחצים ישחרר רק המוות", אמר הנס סלייה שהיה החוקר הנודע של מצבי דחק, ולא בכדי. כל זמן שאנו חיים ונשמה באפינו, אנו חשופים לגורמי לחץ, ומעצם היותנו חיים אנו בסכנה תמידית של סטרס, חולי ומוות...

 

מצב לחץ – הגדרה:

תחושת מצוקה הנובעת מאירועי חיים המאיימים על שלוותו של הפרט. במצב לחץ אדם נתקל בדרישות סביבתיות המאיימות על יכולתו לעמוד בהן ולהתמודד איתן , ומחייבות אותו להיערכות פיסית ורגשית. כל מצב עתיד להיהפך למצב לחץ באם מתקיימים בו התנאים הללו: תחושת איום הנשקף לצרכים או להנעות וחוסר יכולת להתמודד עם המצב המלחיץ.

 

מנגנוני התמודדות של בני אדם עם מצבי לחץ:

לבני האדם, כמו לחיות, יש מנגנון התמודדות עם מצבי חירום הנקרא: 'מלחמה או מנוסה'   (FIGHT OR FLIGHT). ברגע שמזהים מצב סכנה אמורים להילחם או לברוח. הבעיה נוצרת כאשר אין אפשרות למנוסה/מלחמה בכדי להינצל מהסכנה (freeze). אך, אורח החיים שלנו מדמה לנו מצבי סכנה באופן אינטנסיבי ביותר, כך שהגוף נשאר במצב דרוך ומתוח לאורך זמן. 

 

אירועים המעוררים תחושת דחק:

פיגועים, אינתיפאדה, מיתון, אבטלה, חוסר וודאות כלכלית ואישית, אלימות בחברה ובמשפחה, אירועים כגון שכול, גירושין, מצב כרוני של קושי, אי שביעות רצון: בעבודה מתסכלת ו/או בנישואין לא מאושרים. גם חוויות דרמטיות פחות: פקק תנועה, מריבה עם קולגה לעבודה, עלולות לגרום דחק.

 

רקע פיזיולוגי לדחק:

הרפואה המודרנית מקבלת את קיומו של קשר ברור בין גוף - נפש. ברגע שאחד מחמשת החושים שלנו מזהה מצב סכנה, הוא משדר הודעת חירום למוח. המוח מעורר את הורמוני החירום לפעילות, והורמוני החירום מעוררים את מערכות הגוף להתמודדות.

החוקר האנס סלייה תיאר תגובה לדחק בשלושה שלבים:

  • בשלב הראשון אות אזעקה מופעל במוח ומיד מתעוררת המערכת הסימפטטית
  • בשלב השני האדם מחליט "להילחם או לברוח",
  • בשלב השלישי תשישות, לאחר פיתרון שאינו מספק.

הפעילות הסימפטטית:

ההיפותלמוס הוא אזור במוח האחראי על הפעלת המערכת הסימפטטית ושולח אות מתאים לגזע המוח. כגון: עלייה בקצב הלב, לחץ דם, התכווצות שרירים, עצירת העיכול ועוד. החומרים המופרשים במצב סטרס: בלוטת האדרנל (המצויה ביותרת הכליה), שמפרישה הורמון אדרנלין, מופעלים גם המוליך העצבי נור אדרנלין והמוליך העצבי אצטילכולין, שמעלה את רמתם של הורמונים אחרים בדם, והעיקרי שבהם הוא קורטיזול.

ההורמון אדרנלין, מגביר ערנות הנפשית, מאיץ את פעימות הלב ודואג לזמינותו של סוכר בכל האיברים החיוניים. שינויים הרצויים כתגובה למצב חירום כמו: בריחה בשעת סכנה. אך מנגד,  גורמים סיכון, במצבי  לחץ ממושך.

ההורמון סרוטינין מופרש במוח כתוצאה מאכילת סוכר ופחמימות וגורם לנו להיות מרוצים ורגועים. לדברי מתיקה יש השפעה מיוחדת, הם כוללים בתוכם חומר (פנילטילמין), המסייע להפרדת אנדורפינים (חומר מרגיע שהמוח משחרר). לכן, כאשר אנו נתפסים לחרדה, הגוף משתוקק למזון מתוק. החיסרון הוא השמנה. ועדיפה התעמלות בריאה המשחררת גם היא אנדורפין.

חלבונים חיוניים בתקופת לחץ, הם גורמים לגוף לשחרר חומר הגורם לנו לחשוב ולהגיב יותר מהר.

 

השפעת הסטרס על תזונה ומלחים בגוף:

מצבי דחק משפיעים על הרגלי אכילה. אובדן תיאבון ו/או אכילה כפייתית. במצבי דחק נצרכים יותר מהרגיל כל שלושת אבות המזון - פחמימות, סוכרים וחלבונים, בייחוד אם מדובר בדחק גופני. במצבים אלה חשובה רמת הנוזלים והמינרלים בגוף. הנוזלים אוצרים את הנתרן (המלח) אולם בתהליך זה הכליות מאבדות אשלגן. לכן חשוב שהגוף יקבל תוספות של מינרל חיוני זה. בסטרס הגוף מאבד הרבה סידן. החסר נלקח מהעצמות ובזה טמונה סכנה גדולה, בעיקר לאנשים מבוגרים. במצבי לחץ רבים לוקים בשלשולים, בשיבושי עיכול ובהפרעות אחרות שקשורות בתזונה. כל המצבים האלה עלולים ליצור חסר בוויטמינים ומינרלים חיוניים.

 

מודלים הנחקרים במצבי לחץ:

מודל גירוי:

תנאים סביבתיים וגירויים היוצרים לחץ. ישנם גורמי לחץ חיוביים וגורמי לחץ שליליים. מתח חיובי יוצר ערנות, מאתגר וגורם לתחרות חיובית המובילה לשיפור ושדרוג ההישגים. לעומת זאת, מתח מזיק יכול להוביל לחולי ולעיתים אף למוות. הפרמטרים שקובעים אם המתח הוא חיובי או מזיק הם:

  • האופן בו אנו מגיבים לגורמי המתח,
  • כיצד אנו מפרשים את הגירוי / גורם המתח
  • ואיך אנו מתמודדים איתו.

כאשר, צורת ההתייחסות ואופן ההתמודדות קובעים במידה רבה אם המתח הוא חיובי או מזיק, שעלול לפגוע בנו ולהוביל להתפרצות של מחלה קשה. ישנם כמה תיאוריות ומודלים הקובעים את תגובת הגוף לאירוע מלחיץ, והם:

מודל הדייתזיס – ישנה התייחסות לנטייה אורגנית של אדם, הטוענת שכל גורם מלחיץ באדם יוצר תגובה בחלק החלש והפגיע ביותר בו. לדוגמא: מעשן "כבד", נוטה לפתח אסטמה/COPD, במצב לחץ מתמשך.

תיאורית החוליה החלשה – מייחסים לתגובות הגוף ביחס לאירוע מלחיץ את הגנטיקה. לדוגמא: אירוע דחק יגרום לאחד פעימות לב, באחר יגביר ייצור חומצות קיבה, במצב לחץ: הראשון יפתח התקף לב והשני יפתח כיב קיבה (אולקוס).

התמודדות עם גורמי לחת ביחס לאישיות - החוקרים האמריקאים פרידמן ורוזנמן ביצעו מחקר במשך 8 שנים והבחינו בין: טיפוסי A = הטיפוסים הלחוצים לבין טיפוסי B = האדישים יותר, הם קישרו זאת לחולי בחשיפה לגורמי סטרס ומצאו שהקשר בין טיפוסו של אדם לבין מחלות - חזק! 10 סימנים לזיהוי קווי אישיות של טיפוסי-A, הם: שאפתנים (תדיר משיגים לעצמם אתגרים חדשים), תחרותיים, חרוצים, נתונים בלחץ של זמן (מייחסים הצלחה לזמן), מתנועעים מהר, מדברים מהר, חסרי סבלנות (המתנה/פקק תנועה מהווה עבורם מצב לחץ), מרגישים אשמה ב"בבטלה", חושבים "עבודה", עושים כמה דברים ביחד, אינם "סובלניים" לאחרים

אופי הגירוי המלחיץ עפ"י תמורות החיים - החוקרים הולמס וריי, בדקו את מידת הלחץ שמאורעות שונים בחיים מפעילים על בני אדם. ביקשו מאלפי אנשים לדרג 43 מאורעות שונים עפ"י מידת השינויים שהם הצריכו ונתנו ערך של 50 לנישואין (אנשים העניקו ציון בטווח של 0-100). לכל מאורע ניתן ציון ממוצע וככל שערכו גבוה יותר כך הוא מהווה גורם מלחיץ חזק יותר. הערך הגבוה ביותר עבור הגברים: מות בת הזוג בנשים: מות בן הזוג, בסדר שלישי של חשיבות. בנשים ערך עליון: מות בן/בת וערך שני: שינויים מהותיים במצב הכלכלי. נמצא מתאם חיובי בין ציוני האנשים בתמורות החיים השונות לבין מחלות פיסיולוגיות ופסיכולוגיות שלקו בהם אותם אנשים.

  • גורמי לחץ פסיכולוגיים – אישיותיים - יכולת עמידה בלחצים מושפעת מבשלות נפשית ורגשית של האדם ונבנית על גורמים אלה: ביטחון עצמי , דימוי אישי חיובי, גמישות, מערכות תמיכה חברתיות ומשפחתיות, תכונות כמו: נוקשות, תלות, הכחשה, פאסיביות, מגבירות את הפיכתו של היחיד לקורבן הנסיבות.

 

מודל תגובה:

תגובות פסיכולוגיות ופיסיולוגיות על מצבים קשים. מחלות פסיכוסומטיות (פסיכה=נפש, סומה=גוף), הן: יתר לחץ-דם, אולקוס, אסטמה, מחלות עור , מיגרנות, סרטן וכו'. מה קורה במערכות הגוף השונות במצבי סטרס ?

  • הלב - מחיש את פעימותיו על מנת לספק אנרגיה וחמצן לגוף
  • הנשימה - נשימתנו נעתקת. עצירת הנשימה עוזרת לחיות היער להסוות את עצמן. הבעיה היא שבחברה המערבית מצב הסכנה נמשך לאורך זמן, וכך אנו עוברים לנשימות שטחיות.
  • השרירים - שרירי הגוף מתכווצים בעוצמה.
  • מערכת העיכול - מאיטה או אפילו עוצרת כדי לחסוך באנרגיה.
  • מערכת העיכול והשתן - שלשול והטלת שתן, על מנת להקל על הגוף כמה שיותר
  • הריריות - צמא.
  • מערכת העצבים והמוח - חוסר ריכוז. האדרנלין מעורר את הגוף ולכן, יהיו הפרעות שינה. גם בעייפות רבה יהיה קושי להירדם, שינה לא רגועה והתעוררות מוקדם בבוקר.

בעקבות כל אלו, הנזקים הנגרמים מסטרס, הם:

  • שינויים בלחץ הדם (גבוה/נמוך)
  • שינויים בהרגלי תזונה (הרזייה/השמנה)
  • שינויים בפעילות יום-יומית (עייפות/פעילות יתר)
  • שינויים חברתיים (הסתגרות/מעורבות חברתית נמרצת עד תשישות)
  • שינויים בטמפרטורת הגוף (גלי חום/גלי קור)
  • •          פגיעות ורגישות ל: זיהומים, דיכאונות, תאונות, וירוסים, הצטננויות, התקפי לב, ואפילו סרטן...  

שינויים גופניים: עליית ל"ד, דופק מהיר, נשימה מואצת, התחממות הגוף, הסמקה/חיוורון, ופגיעה באיברים פנימיים.

תגובות רגשיות: פחד, חרדה, כעס, אשמה, דיכאון, אובדן עניין בעצמך (מראה אישי) או בסביבה.

תגובות התנהגותיות: חולשה, מתח שרירים גבוה, רעדה, תוקפנות, עצבנות, בכי.

שינויים בחשיבה: בלבול, עיוותים בתפיסה, קושי לקבל החלטות, שיפוט לקוי, בעיות ריכוז, ליקוי בזיכרון. 

נזקי סטרס על מערכות הגוף באפקט מצטבר ולאורך זמן:

  • הלב ולכלי הדם - יתר לחץ דם והתקפי לב.
  • העיכול - כיבים, תסמונת המעי הרגיז.
  • הנשימה - אסטמה, ברונכיטיס.
  • השרירים - עוויתות, כאב, תשישות.
  • מפרקים - דלקת מפרקים ריאומאטית.
  • עור - פסוריאזיס.
  • מערכת הרבייה - אימפוטנציה אצל גברים, פגיעה בסדירות ותקינות מחזור הוסת אצל נשים.
  • מערכת החיסון - ירידה ביכולת הגוף להתמודד עם מחלות.
  • מערכת העצבים המרכזית - ישנה גם פגיעה ביכולת הלמידה, הריכוז, הקליטה, הזיכרון ופתרון הבעיות.

 

מודל האינטראקציה: 

חוסר איזון בין הצרכים והיכולות של האדם לבין דרישות הסביבה. "גישה חיובית אינה סתם הלך רוח, והיא בהחלט קשורה למתחולל במוח ובגוף" (22 באוקטובר 2004). "הוכח כי אנשים בעלי רווחה נפשית וסיפוק בחיים, יש להם רמת סיכון נמוכה למחלות לב וכלי-דם, יש להם רמה נמוכה של הורמוני מתח ושל דלקות. המדע עדיין עושה את צעדיו הראשונים בשדה זה. כיום ברור כי כימיקלים המופרשים במצבי מתח ומצוקה נפשית - יוצרים שינויים במערכת החיסון". (ציטוט מדברי פרופסור קרול רייף מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון).

משתנים המשפיעים על התמודדות עם סטרס: הגורמים הקובעים את עוצמת השפעת הלחץ על האדם: עוצמת הלחץ, משך זמן החשיפה ללחץ, ויכולת האדם לפעול במצב הלחץ הנתון

מצבי לחץ בנשים המודרניות (נשות ה- 2000):

הנשים המודרניות חיות גם הן בעולם בו חיים הגברים. גם הן נתקעות בפקק תנועה, מוטרדות בעבודה, מתאכזבות באהבותיהן, דואגות לרווחת המשפחה, חוששות מהעתיד, שוקעות בדיכאון, מתקשות להירדם, פזורות נפש מלחצים, עלולות לסבול גם הן ממחלות שונות. אך, מעבר לכל אלה, נשים מתנסות בלחצים הבלעדיים רק להן, יש להן מחזור חודשי, הריון, לידות טראומטיות יותר/פחות, הורות, השלכות של בלות, מיגרנות, אלמנות, התקפי פאניקה, ואנורקסיה. ואם אלו אינם מספיקים, הנשים צריכות גם ללמד זכות על מצבן המשפחתי בפני מעבידים ועל התנהגותן המינית בפני משפחתן. בנוסף לכל אלה, הנשים מתמודדות עם המסרים הסותרים ששולחת להן החברה: להיות מושכות אך לא פרובוקטיביות, ללדת ילדים ולהישאר ילדותיות, להיות תקיפות אך לא תוקפניות, לעבוד אך לא להזניח את ביתן. 

ארבעה סימנים המצביעים על כך שאישה חשה במשבר, הם:

  • צורך להשתחרר מאחריות ולנוח מתלות בני המשפחה, ישנה נטייה להתרגזות אובדן סבלנות, כעס עם דפיקות לב חזקות, קשיי נשימה בזמן קונפליקט, מיחושים כמו: כאבי ראש/גב וכו'...
  • קושי בקבלת החלטות, מתבטא בקושי בריכוז, בדימוי עצמי ירוד, וחוסר שביעות רצון בסיסי
  • דיכאון משתלט על הרגשות, יתחיל בתופעה של דאגנות יתר, תחושת בדידות, איבוד עניין, עייפות, נדודי שינה, הפרזה באכילה ו/או עישון ו/או שתייה
  • בלבול ואפילו פאניקה יתבטא באיבוד עשתונות, תוקפנות, תגובות של כעס עצום, התקפי היסטריה ועם הזמן אף חולי גופני.

 

שיטות להתמודדות עם מצבי לחץ:

  • שיטות שיוצרות הרגעה: מדיטציה לסוגיה, (התרכזות בגוף), סוגי הרפיה: הרפיית שרירים, הרפיית נשימות, (נשימות מטהרות שמשחררות לחץ), יוגה ותנוחות גוף מרגיעות, הדמיה (מקומות מרגיעים).
  • משוב ביולוגי: מאפשר בעזרת מערכת ממוחשבת וחיישנים המחוברים לגוף לבדוק את רמת הלחץ המופעלת על מערכת העצבים האוטונומית ולימוד עצמי של הפחתת רמת הלחץ.
  • טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי: מחנך את האדם להתייחס לגורמי  סטרס ב"פרופורציה", להבין את משמעותם ולא להגזים בחשיבותם.
  • צרור של עצות "קומון סנס" פרקטיות: על כל אדם להתאים לעצמו בהתאם לנטיותיו הפחתת רמת סטרס. "מלכת" קטגוריה זו היא: הפעילות הספורטיבית, שיטות נוספות הן: טיפולי שיאצו/מסג', מוזיקה שאוהבים, הליכה ברגל, ג'קוזי ועוד...

 

הצעות להתערבות במצבי לחץ:

  • טיפולים כמו שיאצו, עיסוי או רפלקסולוגיה. מרגיעים את הגוף והנפש ומורידים מתח.
  • נשימות מרגיעות. השיטה הפשוטה והיעילה ביותר להורדת רמת האדרנלין בדם. שאיפה קצרה ועמוקה, עצירת הנשימה למספר שניות ונשיפה ארוכה ואיטית.
  • הרפיית שרירי הגוף המכווצים על ידי תרגיל כיווץ ושחרור. כאשר מכווצים שריר ואז מרפים הוא חוזר לטונוס נמוך יותר משהיה מלכתחילה.
  • הרגעות לפני השינה להשקיע זמן בצפייה בטלביזיה, האזנה למוסיקה שקטה וכו'.
  • פעילות גופנית משחררת לחץ.
  • למתן צריכת קפאין וסוכר פשוט. וכן להגביר צריכת מזונות המכילים פחמימות מורכבות, המביאות לעליית חומרים מרגיעים במוח, בעיקר בשעות הערב.
  • שימוש בצמחי מרפא לפי ייעוץ אישי של נטורופת. לדוגמא: תה פסיפלורה בערב לפני השינה.
  • חשיבות רבה לתוספי מזון – ויטמינים ומינרלים. ויטמין 5B למשל חיוני ליצירת אדרנלין . חסר בויטמין 12B למשל יגרום לעצבנות יתר. השלמה תזונתית בהתאמה אישית על ידי נטורופת.

 

המלצות להפחתת לחצים:

  • הפרדה בין עבר להווה- רק על ההווה ניתן לשלוט ולשנות.
  • קבלה עצמית - אל תנסי להיות מושלמת. הגדירי עצמך ולא ביחס לאחרים. עבדי עם המצוי בך ולא עם האידיאל.
  • גמילה מתחושת אשם - החליפי הרשעה עצמית בהתבוננות עצמית.
  •  ללמוד לומר לא! מבלי להתגונן, להצטדק בלי היסוס!
  • גמישות עצמית הרשי לעצמך לשנות דעה. אישה "קפריזית" תמיד עדיפה על "עקביות קשוחה".
  • פרגני לעצמך הרשי לעצמך לנוח, להתפרק, לטפל בעצמך ולהקל על עצמך מבלי לצפות שיעשו עבורך. 
  • היי החברה של עצמך,  הגני על עצמך כפי שהיית מגוננת על יקירייך.
  • היי אשת תושייה עצמית, למדי לטפל במצבי חירום, למדי לשלוט בתגובותייך בלחצים נסיבתיים, כמו: אירוח
  • היי מרוכזת בעצמך הביטי על עצמך ועל העולם דרך עינייך, אל תעשי הערכה מחודשת כל פעם שמותחים עלייך ביקורת, אל תתני לאחר לזעזע את שיווי משקלך.
  • עשי הערכת מצב הלחץ שלך זהי גורמי לחץ ודעי לזהותם ע"י הכרת המצבים המעוררים אצלך תסמיני לחץ ובדקי עם עצמך מה מוביל אותך למצב – האם זו מחויבות?
  • צפי מראש לחץ של ימי חגים התענגי על מה שכל רגע ורגע מביא איתו.
  • חתרי לשליטה עצמית, פעלי עם הצדדים החזקים והחלשים שבך, אל תפחיתי בערך עצמך כי זה לבדו מגביר לחץ ומפחית את השליטה העצמית, קבלי עצמך כשהינך
  • תרגול תרגול תרגול תני לעצמך זמן למחשבה, תרגלי קבלת-מידע על אפשרויות חלופיות, תרגלי הקשבה ואל תתני לאחרים את הכוח לגרום לך להגיב/להחליט לפני שאת מוכנה
  • לצחוק לצחוק לצחוק,  הצחוק מפיג מתח, מאיר את עיננו, מרפה את שרירנו, מפחית חשדנות, מחזיר לנו אובייקטיביות ומחזק בנו את התקווה.

 

בשנים האחרונות מעמיקים את הידע והמודעות בכל הקשור לצרכים הייחודיים של נשים בתחום בריאות הנפש. מרכזים רפואיים גדולים בעולם, בארה"ב, אנגליה, צרפת, אוסטרליה וניו-זילנד, פתחו תכניות ייחודיות לטיפול בנשים עם בעיות נפשיות העולות סביב מעגל הפוריות. לאור הצורך הדומה בישראל, נפתח לאחרונה במרכז הרפואי תל אביב "מרכז לבריאות הנפש של האישה", מיועד לבצע הערכה וטיפול בתסמונות נפשיות הקשורות במעגל החיים הנשי ולשינויים הפיזיולוגיים הספציפיים בנשים.

המרכז עוסק במתן הערכה, אבחון, ייעוץ וטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, ומעניק התערבות וטיפול מקצועי בכל הקשור להתמודדות עם שלבי חיים ייחודיים בנשים.

 

אילו החיים נועדו להיות קלים, לא היו אתגרים ולא הייתה נוצרת הקשת בענן!