PDF הדפסה דואל

הזכות להתחסן והגישה להורים שמסרבים לחסן את ילדיהם

מאת: ד"ר יעקב שכטר – מנהל מחלקת ילדים 

אחד מהישגי הרפואה המודרנית היא פיתוח חיסונים יעילים נגד מחלות זיהומיות.הזכות להתחסן

במאה השבע עשרה ד"ר ג'אנר שם לב באנגליה שאלו שחלבו פרות לא נדבקו מאבעבועות שחורות, במאה השמונה עשרה גילה פסטר את החיסון נגד כלבת. מאז פותחו החיסונים כנגד: שיתוק ילדים, אסכרה, צפדת, ושעלת, חצבת, חזרת ואדמת, דלקת כבד: A, B, המופילוס , חיסונים שכולם ניתנים כשגרה מטעם משרד הבריאות לילדים בריאים.

בנוסף קיימים חיסוני רשות כמו החיסון כנגד אבעבועות רוח שאושר למתן בארץ ומומלץ למתן ע"י איגוד רופאי הילדים הישראלי, אך מסיבות תקציביות אינו ניתן באופן שגרתי וההורים צריכים לרכוש את החיסון דרך קופ"ח. החיסון כנגד חיידק הפנאומוקוק ניתן בינתיים בארץ רק לאוכלוסיות נבחרות כמו ילדים שנכרת בהם הטחול ולאוכלוסיות שבמחקר.

אחוז הילדים המקבלים את חיסוני השגרה בישראל הוא מהגבוהים בעולם למרות שקבלת החיסון אינה חובה על פי החוק.

כיצד פועל החיסון. החיסון מורכב מחיידקים או מנגיפים מוחלשים או מומתים. החיסונים גורמים ליצירת נוגדנים בגוף המתחסן  בדומה למה שקורה בעקבות מחלה טבעית וכך הם מעניקים לאדם את ההגנה בפני המחלה אשר מפניה חוסן.

יש להבין שאין חיסון שהוא נטול תופעות לוואי וסיכונים, אך יש לזכור כי הסיכון שנובע מהמחלות שבפניהן הילד מקבל חיסונים גבוה בהרבה.

בשנת 2005 הוציא האיגוד האמריקאי של רופאי הילדים נייר עמדה בנושא הורים שמסרבים לחסן את ילדיהם. מסתבר שבארה"ב התופעה שכיחה יותר מאשר בארצנו ושבעה מתוך עשרה רופאי ילדים שם, דיווחו שנתקלו בבעיה של סירוב ההורה לחסן את ילדו. חלק מהרופאים גם דיווח שלאור זאת הם סירבו להמשיך לשמש בתפקיד הרופא המטפל של הילד. בניתוח הסיבות לסירוב ההורים לחסן את ילדם מופיעות הסיבות הבאות: אמונה דתית או בעיה פילוסופית, גרימת כאב לילד עקב החיסון או אמונה שמתן החיסון אינה מצדיקה את הסיכון שיכל לנבוע ממנו. מסתבר שקיימים אתרים שונים באינטרנט שמטיפים להורים לא להתחסן ומשתמשים בדר"כ בנתונים לא בדוקים או במקרים בודדים שמהם מנסים להסיק מסקנות לגבי הכלל. כך למשל נמצא ש 25% מההורים בארה"ב שנשאלו בסקר ארצי, האמינו באופן מוטעה שמערכת החיסון של ילדיהם יכולה להיחלש עקב מתן חיסונים רבים. הבעיה של העדר חיסון משליכה מעבר לסיכון שיש לילד הבודד שאינו מחוסן ללקות במחלה קשה שלפעמים גורמת גם למוות.

ראשית הילד שאינו מחוסן יכל להדביק ילדים אחרים שמפאת גילם הצעיר עדיין לא קיבלו את החיסון כמתוכנן לפי לוח הזמנים של משרד הבריאות.

שנית גם באוכלוסיה מחוסנת יש אחוז קטן אך קיים של כשלון החיסון מסיבות שונות ואותם ילדים שוב רגישים להידבק במחלה מאותו הילד שלא חוסן ונדבק.

שלישית קיימים ילדים שמסיבות שונות כמו מחלות חסר חיסוני וטיפולים שונים שילדים מקבלים שאינם יכולים עקב כך להתחסן גם הם בסיכון להדבק מהילד הבריא שלא חוסן וחלה.

רביעית קיימת בעיה כלכלית של עלות תועלת שעל פיה כל ילד שלא חוסן ונדבק במחלה ומסתבך גורם להוצאה כספית ניכרת למערכת הבריאות, לעומת ההוצאה הזניחה על החיסון. איגוד רופאי הילדים האמריקאי ממליץ לנו לא לנדות את ההורים מסרבי החיסונים אלא להסביר להם באמצעות נתונים בדוקים את התועלת הרבה שבחיסון לעומת הסיכון המועט. ובמידה וההורים עדיין מסרבים מומלץ לרופא להחתים אותם על טופס מובנה שמופיע באינטרנט, כאחראים על ההחלטה שלא לחסן. רצוי להמשיך את הקשר הרפואי עם הילד והמשפחה לטובת הילד למרות אי ההסכמה, כי גם למשפחות שמפקפקות בחיסונים מגיע שירות רפואי טוב אשר יעמוד על המשמר כדי לטפל בילד שלא חוסן באם יחלה ויסתבך.

בסופו של דבר למדנו שכל אופנה שקיימת בארה"ב מחלחלת וחודרת גם אלינו, ולכן כדאי שנלמד את התופעה ונתכונן מולה כדי למזער את הנזקים הצפויים.