כף רגל סוכרתית - כיצד ניתן למנוע
PDF הדפסה דואל

כף רגל סוכרתית – כיצד ניתן למנוע ?

לעתים קורה שתופעות הנובעות ממחלת הסוכרת מפחידות אף יותר מהמחלה עצמה.  סוכרתים רבים ברחבי העולם מתמודדים עם מספר רב של תופעות לוואי הנגזרות מן המחלה. לרוב, סוכרתי שאינו מטפל בסfootוכרת בצורה רצינית, תוך התחשבות בכל היבט, עשוי לשלם מחיר יקר. כף הרגל הסוכרתית הינה אחת מתופעות הלוואי, שקשה לטיפול ועשויה להביא לכריתת כף הרגל או חלקים ממנה בעקבות התפתחות זיהום המוביל לנמק.


חולים אשר מפתחים כיבים בכף הרגל מגלים לפתע הלכה למעשה, כמה קשה לטפל בכיבים סוכרתיים, כיצד שריטה  קטנה, שבעבר הייתה חולפת ללא בעיה, הולכת ומחמירה באופן בלתי מידתי מתפשטת ומזדהמת ומהווה סכנה לכף הרגל ולחולה עצמו.

כף הרגל הסוכרתית מתפתחת עקב שלושה גורמים עיקריים:

זרימת דם לקויה לכף הרגל -

נגרמת בעקבות התעבות דפנות כלי הדם,כתוצאה מכך זרימת הדם לרגגליים נמוכה דבר המוביל ומעודד    התפתחות  של פצעים בכפות הרגליים ובאי אספקת דם תקינה מואט  קצב החלמתם.

נוירופתיה סוכרתית –

תופעה בה מאבדים עצבי כפות הרגליים את רגישותם, עד אשר החולה כמעט ואינו חש את כף רגלו. במקרה כזה, פציעות בכפות הרגליים אינן מטופלות במהירות הנדרשת בשל חוסר התחושה, מה שעלול להוביל להתפתחות זיהום או כיב ברגל.

פגיעה במערכת החיסון ובכדוריות הלבנות -

מחלת הסוכרת פוגמת ביכולת הגוף לווסת את רמת הסוכר בדם. רמת סוכר גבוהה, מפחיתה את יעילותן של כדוריות הדם הלבנות והגוף נותר פגיע יותר לזיהומים, הנגרמים על ידי בקטריות וחיידקים.

שילובם של שלושת הגורמים הללו מהווה מצע בלתי רגיל להתפתחות זיהומים ומקשה מאוד את הטיפול בהם עם הופעתם. לכן, אופן ההתמודדות המומלץ ביותר מתרכז בראש ובראשונה במניעה . היותם של הסוכרתיים חלק מקבוצת סיכון גבוהה ועיקרית להתפתחות סיבוכים בכף רגל , דורשת מהם לנקוט בכל אמצעי אפשרי במטרה להימנע מהתפתחות הכיב. הזנחת כפות הרגליים הינה גורם מספר אחד לכריתות בקרב חולי הסוכרת ומאידך עור מטופח ונקי מפצעים כמעט שאינו חשוף לפגיעה ונזק. לפיכך האמצעים להימנע מפצעים, נגעים וחבלות בכף הרגל, פשוטים מאד אך חשובים:

  • שמירה על עור נקי מסדקים הנובעים מיובש
  • הימנעות מיצירת לחץ עודף על הרגל אשר עלול לגרום להיווצרות שלפוחיות
  • גזיזת ציפורניים בקו ישר ובמרחק סביר מהעור
  • שמירה על היגיינת כף הרגל על בסיס יומיומי
  • הימנעות מהליכה עם כפכפי אצבע אשר עשויים לגרום לשפשופים ולחץ .
  • לבישת גרבי כותנה מיוחדות ונעילת נעליים נוחות

אלו הם כללים  בסיסיים  לשמירה על כף הרגל בכל אדם ואדם באופן כללי ומקבלים משנה תוקף וחשיבות כשמדובר בחולים סוכרתיים.

ולסיכום...

המסקנה המתבקשת היא כי האמצעי הטוב ביותר להתמודד עם תופעת הרגל הסוכרתית: היגיינה טיפוח ומניעת זיהומים עד כמה שהדברים נתונים לשליטתנו. במקרה של התפתחות זיהום יש לגשת למרפאה בהקדם האפשרי להמשך טיפול. הטיפולים השונים בכיב או בזיהום, משלבים שיטות רבות במטרה לנסות ולהציל את כף הרגל ונתוני ההצלחה מעודדים בהחלט. בזיהומים מטפלים בדרך כלל באמצעות אנטיביוטיקה, זאת לאחר אבחון מדויק של הבקטריה הספציפית המחוללת אותם. בנוסף קיימים אמצעים רבים לתמוך בהחלמה וההתייחסות לכך היא תמיד טיפול רב מערכתי הכולל בין השאר איזון הסוכר,טיפול בכלי הדם ,במערכת העיצבית בהתאם לנדרש. הטיפול בכף הרגל הסוכרתית משתנה ממקום למקום וקליניקות שונות דוגלות באמצעים שונים למיגור התופעה, בדרך כלל כטיפול נלווה לאנטיביוטיקה כשעוצמת הזיהום מתגברת. אמצעים אלה   משפרים את הסיכוי להתגבר על הכיב או הזיהום ולרפאם. עם זאת, חשוב לזכור כי הקפדה על אמצעי הזהירות לעיל, עשויה לחסוך את עוגמת הנפש והסכנה הכרוכים בהתפתחות זיהומים ועל כן יש לשמור על עור כף הרגל נקי מפצעים בכל הדרכים העומדות לרשותנו.