מהם הבעיות המיוחדות לפגים?

דרכי נשימה: בעיות נשימה שכיחות בפגים ככל שהלידה מוקדמת יותר. אי בשלות הראות נובעת בין השאר מחוסר בחומר הנוצר בראות שנקרא סורפקטנט.

קשיי נשימה יכולים להיות בדרגות שונות. במקרים הקלים נזקק הפג לתוספת חמצן בלבד.

באחרים יש צורך בהנשמה מלאכותית בעזרת מכונת הנשמה. לעיתים ניתן טיפול בסורפקטנט. תופעה אחרת שכיחה בפגים היא הפסקות נשימה חוזרות המטופלות בהתאם ע"י תרופות מתאימות ועוד.

חום גוף: פגים נוטים לאבד במהירות חום ונוזלים, האינקובאטור הסגור או הפתוח מיועד, בין היתר, לשמור על חום גוף קבוע. כדי למנוע אובדן נוזלים מקבל הפג עירוי דרכו יקבל את אבות המזון הנחוצים לו.

לב ומחזור דם: מחזור הדם אצל התינוק/פג שונה ממחזור הדם העוברי, כאשר היה התינוק עדיין ברחם האם. השוני העיקרי הוא בכיווני זרימת הדם וב-"קיצורי דרך" שעושה הדם דרך כלי הדם, הנסגרים באופן רגיל לאחר הלידה. אחד מאותם קיצורי דרך (Shunt באנגלית) הוא כלי דם הנקרא דוקטוס. בפגים נשאר כלי דם זה פתוח ועלול לגרום להפרעות בפעולה התקינה של הלב. כאשר יש צורך בסגירה, יש אפשרות לסגור את הדוקטוס ע"י תרופות ולפעמים גם ע"י ניתוח.  

    קצב לב הפג הוא כ-120-160 פעימות לדקה והוא נרשם ונעקב  באופ ן קב וע ע"י מוניטור המחובר לפג מיד לאחר לידתו.  

ירידה או האטה בקצב נשימות הפג היא תופעה  שכיחה אצל פגים (אפנאה). ניתן לטפל בה בעזרת תרופות מתאימות.

דרכי העיכול: דרכי העיכול של הפג שלמה אך בלתי בשלה. רוב הפגים אינם מקבלים אוכל מיד אחרי הלידה, אלא לאחר שמצבו התייצב. קיבת הפג קטנה ויכולה לספוג רק כמות קטנה של מזון, לכן מקבל הפג ארוחות קטנות מאד לעיתים קרובות, אנו ממליצים תזונת חלב אם.

אצל פגים הנולדים לפני שבוע 34 להריון, מנגנון הבליעה איננו בשל ומתן המזון דרך הפה עלול להסתיים בשאיפת האוכל לריאות. על כן מקבל הפג את מזונו דרך צינור מיוחד (זונדה) המוחדר דרך הפה או הנחיר (באף) לקיבה. אל דאגה, הצינור איננו מכאיב או גורם לסבל. חשוב בזמן האכלת הפג לתת מוצץ על מנת לחזק את רפלקס המציצה. פגים חולים לא יקבלו לרוב מזון דרך הזונדה והזנתם תעשה כולה דרך הוריד.

צהבת:  תופעה שכיחה מאד בפגים בימים הראשוניים לחייהם. היא נובעת מפרוק דם עוברי וחוסר בשלות של הכבד. הטיפול הוא ע"י אור מיוחד. בעת הטיפול שוכב הפג כשעיניו מכוסות על מנת למנוע את חשיפתן לאור החזק.

עירויים: הפגים זקוקים לעירוי נוזלים בתחילת דרכם ולפעמים גם לעירויים חוזרים בהמשך הדרך. באמצעות העירוי מקבל הפג את כמות בנוזלים הדרושה, אבות המזון, ויטמינים ומלחים. כמו כן ניתנות מרבית התרופות דרך העירוי. בעת הצורך ניתנים גם דם או מוצריו דרך העירוי. מיקום העירוי מוחלף לעיתים קרובות ויכול להיות בידיים, ברגליים, בראש ולפעמים בכלי הדם הטבורים.

זיהומים: לפגים יש נטיית יתר לזיהומים. הסיבות לכך הן מערכת חיסונית לא מפותחת, עור דק, עירויים וטיפולים המבוצעים לפג. מצב זה עלול לסכן את חיי הפג.

כל שינוי במצב הפג המחשיד לזיהום דורש ביקורת (תרביות דם), ומתן טיפול אנטיביוטי. אחת הדרכים להפחית את סכנת הזיהומים, היא נקיטת אמצעי זהירות בהתאם לנוהלי המחלקה.

בעיקר, והחשוב מכל: רחיצת ידיים יסודית לפני כל מגע עם התינוק.