PDF הדפסה דואל

הפרעת קשב וריכוז במבוגרים (Adult Attention Deficit Hyperactivity Disorder ADHD)

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא אחת ההפרעות ההתנהגותיות השכיחות ביותר בילדות, ושכיחותה מוערכת בכ-3%-5% מהאוכלוסייה. הקשיים ההתנהגותיים מתחילים בשלב מוקדם בילדות, בד"כ לפני גיל 7. המאפיינים הבולטים של הפרעה זו הם קושי בשמירה על קשב לאורך זמן, אימפולסיביות, והיפראקטיביות. לפני כשלושים שנה בזמן שהמושג של הפרעת קשב במבוגרים טרם חדר לתודעה הקלינית והמחקרית, הבחינו קלינאים שונים, כי הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז דיווחו על קשיים הדומים לילדיהם בילדותם, ועל כך שרבים מהקשיים מלווים אותם לכל אורך חייהם. ממצאים ממחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות, נתנו תוקף לאבחנה של הפרעת קשב וריכוז במבוגרים, והצביעו על כך שכ- 30%-60% . מהילדים שאובחנו בילדותם כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, ממשיכים להראות קשיים וסימפטומים ספציפיים בבגרותם, אם כי ההסתמנות שונה במעט של ההסתמנות בילדות. (1993, Weiss & Hechtman).
במשך שני העשורים האחרונים גדל העיסוק הקליני והמחקרי בהפרעת קשב וריכוז, וכתוצאה מכך התחדד הידע לגבי השלכות הפרעה זו.  כיום ידוע, כי לא זו בלבד ש-ADHD קשור לבעיות למידה ושליטה על התנהגות בילדות, אלא הוא אף בעל השפעה מרכזית  ומכרעת על תחומי  חיים שונים הכוללים השפעות על השכלה, על תעסוקה, על תפקוד ברמה המשפחתית ובעל השקפות עקיפות על מצב רפואי, חברתי וכלכלי.

אבחון על סמך ה- IV-DSM
הדרך המקובלת ביותר לאבחון הפרעת קשב היא על סמך ה-DSM-IV  שמבחין בין שלוש תת-קבוצות:

  1. Predominantly inattentive type – עיקר הסימפטומים קשורים לקשיי קשב: חוסר תשומת לב לפרטים, ביצוע שגיאות מרושלות, קושי בארגון מטלות ופעילויות, קושי בביצוע מטלות הדורשות קשב מתמשך, הסחות דעת ע"י גירויים לא רלוונטיים ושכחנות בפעילות יומיומית.
  2. Predominantly hyperactive type–עיקר הקשיים מסתמנים בהתנהגות אימפולסיבית ואקטיביות יתר: פעילות מוגברת מעבר לסביר או תחושת חוסר שקט, דיבור רב, התפרצות לשיחות תוך הפסקת אחרים.
  3. Combined type- הפרעה משולבת של סימפטומים קשביים, אימפולסיביות והיפראקטיביות.

הסימפטומים לאבחנה על סמך ה-IV DSM פותחו לצורך שימוש בילדים ועל כן חלק מהם אינם מתאימים לשימוש במבוגרים
עקב כך פותחו שאלונים וכלים המתאימים יותר לשימוש במבוגרים.