ילדים
 |
 |
 |
|
אנמיה במתבגרים מאת: דר' נחמה שרון- מנהלת היחידה להמטו-אונקולוגיה וסגנית מנהלת מחלקת ילדים אנמיה או חסר דם מתארים מצב שבו לאדם יש רמה נמוכה של המוגלובין או מספר נמוך של תאי דם אדומים (אריתרוציטים) ביחס של נורמה של גיל ומין. ירידה בהמוגלובין תגרום לירידה באספקת חמצן לרקמות הגוף וירידה בתפקוד מערכות הגוף השונות. אנמיה אינה מחלה בפני עצמה אלא סימפטום אפשרי למספר מצבים או מחלות. לפי WHO , אנמיה פוגעת ביותר מ- 2 מילארד אנשים בעולם. הסיבה העיקרית לאנמיה במתבגרים הוא חסר בברזל (בכ- 50% מכלל האנמיות). סיבות נוספות לאנמיה בגיל זה ובכלל הן:
אנמיה מחסר בברזל במתבגריםברזל הוא יסוד הקורט החיוני ביותר לתפקוד התקין של הגוף. ברזל ידוע כמרכיב בהמוגלובין, ומקנה לו את הצבע האדום. בגוף האדם יש 3.4-
אינטראקציה בין ברזל למזון תזונה מאוזנת ותקינה כוללת בדרך כלל די ברזל כדי לספק את צורכי הגוף. הצריכה היומית צריכה להדביק את קצב האיבוד היומי שהוא כ- 1 מ"ג ליום לגוף להשלמת האיבוד היומי, אך יש גורמים שונים המשפיעים על ספיגת המזון של כל אדם ואדם. הספיגה של ברזל מתייחסת לכמות הברזל הנספג ממזון שהגוף שומר ומשתמש בו. מבוגרים בריאים ומתבגרים סופגים 10%- 15% מסך הברזל הנצרך במזון. יש שני סוגי ברזל: ברזל ממקור חי, "הם" (Heme), וברזל ממקור צמחי. הספיגה של ברזל "הם" מחלבוני הבשר יעילה יותר, הטווח שלה מ- 15%- 35%, והיא אינה מושפעת במיוחד מהתזונה. לעומת זאת, רק 2%- 20% מסך הברזל ממקור צמחי ייספגו. דוגמאות למקור צמחי: אורז, שעועית שחורה, פולי סויה, חיטה. הספיגה של ברזל ממקור צמחי מושפעת במידה רבה ממרכיבים שונים במזון. חלבונים מהחי משפרים ספיגת ברזל ממקור צמחי, ולכן מומלץ לשלב מזונות המכילים ברזל "הם" עם מזונות המכילים ברזל ממקור צמחי. ויטמין C משפר אף הוא את ספיגת הברזל. מקורות טובים לוויטמין C הם: פלפל אדום, תפוזים, אשכוליות, עגבניות, קיווי, תותים. טנינים (הנמצאים בתה ), פוליפנולים ופיטאטים (הנמצאים בקטניות ובדגנים מחיטה מלאה עשויים להוריד את הספיגה של ברזל ממקור צמחי.חלבונים מסוימים הנמצאים בפולי סויה מפריעים אף הם לספיגה של ברזל ממקור צמחי. גם סידן בכמויות גדולות נחשב לגורם מעכב, ולכן ממליצים ליטול בנפרד תוספי ברזל ותוספי סידן.
אינטראקציה בין ספיגת ברזל לתרופות שונות Allopurinol: Chloramphenicol: Cholesyramine: Desferrioxamine: EPO-R: H2 Blockers: אבץ: Pancrease:
מה גורם לאנמיה מחסר בברזל במתבגרים? 1. חסר בברזל בתזונה, כמו בדיאטה צמחונים (אף שמי שמקפידים על תזונה נכונה אינם אמורים לסבול מחסר בברזל) מתן חלב פרה שאינו מכילה ריכוז מספיק של ברזל. נוסף על כך, שתייה בכמות מוגברת עלולה להוריד את ספיגת הברזל במעי וכן לגרום למיקרו דימומים ברירית המעי ולאיבוד דם בצואה. שתיית תה מוגזמת אף היא תגרום לספיגת ברזל מופחתת. 2. ספיגת ברזל מופחתת במעי מתרחשת במחלות הבאות: צליאק, CF, קרוהן, קוליטיס. 3. איבוד דם מתרחש במקרים הבאים: במערכת העיכול מסיבה כל שהיא (כיב בקיבה, רפלוקס, HP, קרוהן). סיבה מאד שכיחה נוספת של איבוד דם במתבגרות בתקופה שבה יש צריכה מוגברת של ברזל בגלל הגדילה המואצת נוסף על איבוד הדם במחזור החודשי (40%-12% בעבודות שונות). בספורטאים נוצר מצב של מיקרו דימומים באברים הפנימיים וכן בשל חבלות חיצוניות. 4. תקופות של תאוצה בגדילה: סיבה עיקרית נוספת בגיל ההתבגרות השילוב של גדילה מהירה וחוסר ברזל בתזונה מעודד אנמיה מחוסר בברזל. 5. מחלות זיהומיות או גרוניות שעשויות לפגוע בזמינות הברזל, המנגנון הוא דרך מסלול ההפסדין שהוא גבוה בזמן מחלה זיהומית, ולכן יש ספיגה מופחתת של ברזל וכן שחרור ברזל מהמערכת הרטיקולואנדוטליאלית לצורך בניית המוגלובין מחדש. 6. מצבי סטרס. 7. פעילות גופנית מואצת (ספורטאים). שבירה מכאנית של כלי דם קטנים כתוצאה ממכות או טלטלות, בעיקר במערכת העיכול, בכליות ובגפיים הפעילים, וכן שבירה מכאנית של כדוריות דם אדומות עקב מכות כנגד משטחים קשיחים.
תסמינים לאנמיה מחסר בברזל הרבה מהילדים עם אנמיה מחסר בברזל אינם מראים סימנים קליניים, היות ודלדול המחסנים אטי. ברגע שנוצרת אנמיה, מופיעים סימנים בהתאם לחומרת האנמיה: * עייפות וחולשה. * חיוורון העור והריריות. * חוסר תאבון. * חוסר שקט, עצבנות יתר. * סחרחורות עד עילפון. * רצון למאכלים מלוחים ובילדים קטנים יותר רצון לאכול סיד וחול (PICA). * דופק מהיר, הופעת אוושה לבבית שלא הייתה קודם לכן ובמקרים חמורים אף עד אי ספיקת לב. * חוסר ריכוז, קשיי למידה, קרי הפרעות קוגניטיביות והפרעות בהתנהגות.
א ב ח ו ן בדיקות דם: ספירת דם מלאה: המוגלובין והמטוקריט נמוכים, נפח ממוצע של כדורית דם אדומה: MCV-כאן הנפח יהיה קטן – מיקרוציטי: כמות ממוצעת של המוגלובין בכדורית MCH לרוב נמוכה: היחס בגודל בין הכדורית הגדולה ביותר לקטנה ביותר,RDW, גבוה מ-15 רומז על אנמיה מחסר בברזל. משטח דם המראה את הצורה והגודל של כדורית הדם (בחסר בברזל הכדורית קטנה עם מרכז חיוור). מספר הרטיקולוציטים בדם נמוך או תקין. רמת ברזל בדם נמוכה טרנספרין גבוה. רמת פריטין היא נמוכה, רמת הפריטין נותנת תמונה מדויקת יותר בהקשר לרמת מחסני הברזל. בדיקות נוספות לשלילת אנמיה מחסר בברזל: אלקטרופורזה של המוגלובין. בדיקות לכיוון מחלת הצליאק נוגדים: אנטי TTG, נוגדים אנטי אנדומזייל ואנטי גליידין. צואה לדם סמוי. הערכים הנורמליים של המוגלובין לפי הגילאים בטבלה הבאה.
מניעה וטיפול טיפול מניעתי בהמלצת איגוד התזונה: זכרים: נקבות: 9-13 שנים – 8 מ"ג ליום. 9-13 שנים - 8 מ"ג ליום 18-14 שנים – 19+ - 8 מ"ג ליום. 51 – 19 שנים - 18 מ"ג ליום
טיפול באנמיה קיימת המינון המקובל הוא 6 מ"ג לק"ג יש מספר תכשירם מומלצים בטבלה. תופעות לוואי מתרופות אלו הן שכיחות. מדובר בעיקר בתופעות של מערכת האיכול, כמו הקאות, בחילות, עצירות, שלשולים וכאבי בטן. כדי להמעיט בתופעות אלו יש לתת את התרופה עם תזונה מתאימה.
ס י כ ו ם אנמיה מחסר בברזל במתבגרים היא אחת התופעות השכיחות בגיל ההתבגרות. הסיבות השכיחות לכך הן תזונה לא נכונה ותאוצה בגדילה. במתבגרות, נוסף על שתי הסיבות המוזכרות קיים איבוד דם בעת המחזור החודשי, תופעה המגבירה את שכיחות האנמיה בקרב נשים.
|