אונקולוגיה
 |
 |
 |
|
מצבי לחץ בנשים מאת: זיוה חנוכה: אחראית מח' אונקולוגיה
"מלחצים ישחרר רק המוות", אמר הנס סלייה שהיה החוקר הנודע של מצבי דחק, ולא בכדי. כל זמן שאנו חיים ונשמה באפינו, אנו חשופים לגורמי לחץ, ומעצם היותנו חיים אנו בסכנה תמידית של סטרס, חולי ומוות...
מצב לחץ – הגדרה: תחושת מצוקה הנובעת מאירועי חיים המאיימים על שלוותו של הפרט. במצב לחץ אדם נתקל בדרישות סביבתיות המאיימות על יכולתו לעמוד בהן ולהתמודד איתן , ומחייבות אותו להיערכות פיסית ורגשית. כל מצב עתיד להיהפך למצב לחץ באם מתקיימים בו התנאים הללו: תחושת איום הנשקף לצרכים או להנעות וחוסר יכולת להתמודד עם המצב המלחיץ.
מנגנוני התמודדות של בני אדם עם מצבי לחץ: לבני האדם, כמו לחיות, יש מנגנון התמודדות עם מצבי חירום הנקרא: 'מלחמה או מנוסה' (FIGHT OR FLIGHT). ברגע שמזהים מצב סכנה אמורים להילחם או לברוח. הבעיה נוצרת כאשר אין אפשרות למנוסה/מלחמה בכדי להינצל מהסכנה (freeze). אך, אורח החיים שלנו מדמה לנו מצבי סכנה באופן אינטנסיבי ביותר, כך שהגוף נשאר במצב דרוך ומתוח לאורך זמן.
אירועים המעוררים תחושת דחק: פיגועים, אינתיפאדה, מיתון, אבטלה, חוסר וודאות כלכלית ואישית, אלימות בחברה ובמשפחה, אירועים כגון שכול, גירושין, מצב כרוני של קושי, אי שביעות רצון: בעבודה מתסכלת ו/או בנישואין לא מאושרים. גם חוויות דרמטיות פחות: פקק תנועה, מריבה עם קולגה לעבודה, עלולות לגרום דחק.
רקע פיזיולוגי לדחק: הרפואה המודרנית מקבלת את קיומו של קשר ברור בין גוף - נפש. ברגע שאחד מחמשת החושים שלנו מזהה מצב סכנה, הוא משדר הודעת חירום למוח. המוח מעורר את הורמוני החירום לפעילות, והורמוני החירום מעוררים את מערכות הגוף להתמודדות. החוקר האנס סלייה תיאר תגובה לדחק בשלושה שלבים:
הפעילות הסימפטטית: ההיפותלמוס הוא אזור במוח האחראי על הפעלת המערכת הסימפטטית ושולח אות מתאים לגזע המוח. כגון: עלייה בקצב הלב, לחץ דם, התכווצות שרירים, עצירת העיכול ועוד. החומרים המופרשים במצב סטרס: בלוטת האדרנל (המצויה ביותרת הכליה), שמפרישה הורמון אדרנלין, מופעלים גם המוליך העצבי נור אדרנלין והמוליך העצבי אצטילכולין, שמעלה את רמתם של הורמונים אחרים בדם, והעיקרי שבהם הוא קורטיזול. ההורמון אדרנלין, מגביר ערנות הנפשית, מאיץ את פעימות הלב ודואג לזמינותו של סוכר בכל האיברים החיוניים. שינויים הרצויים כתגובה למצב חירום כמו: בריחה בשעת סכנה. אך מנגד, גורמים סיכון, במצבי לחץ ממושך. ההורמון סרוטינין מופרש במוח כתוצאה מאכילת סוכר ופחמימות וגורם לנו להיות מרוצים ורגועים. לדברי מתיקה יש השפעה מיוחדת, הם כוללים בתוכם חומר (פנילטילמין), המסייע להפרדת אנדורפינים (חומר מרגיע שהמוח משחרר). לכן, כאשר אנו נתפסים לחרדה, הגוף משתוקק למזון מתוק. החיסרון הוא השמנה. ועדיפה התעמלות בריאה המשחררת גם היא אנדורפין. חלבונים חיוניים בתקופת לחץ, הם גורמים לגוף לשחרר חומר הגורם לנו לחשוב ולהגיב יותר מהר.
השפעת הסטרס על תזונה ומלחים בגוף: מצבי דחק משפיעים על הרגלי אכילה. אובדן תיאבון ו/או אכילה כפייתית. במצבי דחק נצרכים יותר מהרגיל כל שלושת אבות המזון - פחמימות, סוכרים וחלבונים, בייחוד אם מדובר בדחק גופני. במצבים אלה חשובה רמת הנוזלים והמינרלים בגוף. הנוזלים אוצרים את הנתרן (המלח) אולם בתהליך זה הכליות מאבדות אשלגן. לכן חשוב שהגוף יקבל תוספות של מינרל חיוני זה. בסטרס הגוף מאבד הרבה סידן. החסר נלקח מהעצמות ובזה טמונה סכנה גדולה, בעיקר לאנשים מבוגרים. במצבי לחץ רבים לוקים בשלשולים, בשיבושי עיכול ובהפרעות אחרות שקשורות בתזונה. כל המצבים האלה עלולים ליצור חסר בוויטמינים ומינרלים חיוניים.
מודלים הנחקרים במצבי לחץ: מודל גירוי: תנאים סביבתיים וגירויים היוצרים לחץ. ישנם גורמי לחץ חיוביים וגורמי לחץ שליליים. מתח חיובי יוצר ערנות, מאתגר וגורם לתחרות חיובית המובילה לשיפור ושדרוג ההישגים. לעומת זאת, מתח מזיק יכול להוביל לחולי ולעיתים אף למוות. הפרמטרים שקובעים אם המתח הוא חיובי או מזיק הם:
כאשר, צורת ההתייחסות ואופן ההתמודדות קובעים במידה רבה אם המתח הוא חיובי או מזיק, שעלול לפגוע בנו ולהוביל להתפרצות של מחלה קשה. ישנם כמה תיאוריות ומודלים הקובעים את תגובת הגוף לאירוע מלחיץ, והם: מודל הדייתזיס – ישנה התייחסות לנטייה אורגנית של אדם, הטוענת שכל גורם מלחיץ באדם יוצר תגובה בחלק החלש והפגיע ביותר בו. לדוגמא: מעשן "כבד", נוטה לפתח אסטמה/COPD, במצב לחץ מתמשך. תיאורית החוליה החלשה – מייחסים לתגובות הגוף ביחס לאירוע מלחיץ את הגנטיקה. לדוגמא: אירוע דחק יגרום לאחד פעימות לב, באחר יגביר ייצור חומצות קיבה, במצב לחץ: הראשון יפתח התקף לב והשני יפתח כיב קיבה (אולקוס). התמודדות עם גורמי לחת ביחס לאישיות - החוקרים האמריקאים פרידמן ורוזנמן ביצעו מחקר במשך 8 שנים והבחינו בין: טיפוסי A = הטיפוסים הלחוצים לבין טיפוסי B = האדישים יותר, הם קישרו זאת לחולי בחשיפה לגורמי סטרס ומצאו שהקשר בין טיפוסו של אדם לבין מחלות - חזק! 10 סימנים לזיהוי קווי אישיות של טיפוסי-A, הם: שאפתנים (תדיר משיגים לעצמם אתגרים חדשים), תחרותיים, חרוצים, נתונים בלחץ של זמן (מייחסים הצלחה לזמן), מתנועעים מהר, מדברים מהר, חסרי סבלנות (המתנה/פקק תנועה מהווה עבורם מצב לחץ), מרגישים אשמה ב"בבטלה", חושבים "עבודה", עושים כמה דברים ביחד, אינם "סובלניים" לאחרים אופי הגירוי המלחיץ עפ"י תמורות החיים - החוקרים הולמס וריי, בדקו את מידת הלחץ שמאורעות שונים בחיים מפעילים על בני אדם. ביקשו מאלפי אנשים לדרג 43 מאורעות שונים עפ"י מידת השינויים שהם הצריכו ונתנו ערך של 50 לנישואין (אנשים העניקו ציון בטווח של 0-100). לכל מאורע ניתן ציון ממוצע וככל שערכו גבוה יותר כך הוא מהווה גורם מלחיץ חזק יותר. הערך הגבוה ביותר עבור הגברים: מות בת הזוג בנשים: מות בן הזוג, בסדר שלישי של חשיבות. בנשים ערך עליון: מות בן/בת וערך שני: שינויים מהותיים במצב הכלכלי. נמצא מתאם חיובי בין ציוני האנשים בתמורות החיים השונות לבין מחלות פיסיולוגיות ופסיכולוגיות שלקו בהם אותם אנשים.
מודל תגובה: תגובות פסיכולוגיות ופיסיולוגיות על מצבים קשים. מחלות פסיכוסומטיות (פסיכה=נפש, סומה=גוף), הן: יתר לחץ-דם, אולקוס, אסטמה, מחלות עור , מיגרנות, סרטן וכו'. מה קורה במערכות הגוף השונות במצבי סטרס ?
בעקבות כל אלו, הנזקים הנגרמים מסטרס, הם:
שינויים גופניים: עליית ל"ד, דופק מהיר, נשימה מואצת, התחממות הגוף, הסמקה/חיוורון, ופגיעה באיברים פנימיים. תגובות רגשיות: פחד, חרדה, כעס, אשמה, דיכאון, אובדן עניין בעצמך (מראה אישי) או בסביבה. תגובות התנהגותיות: חולשה, מתח שרירים גבוה, רעדה, תוקפנות, עצבנות, בכי. שינויים בחשיבה: בלבול, עיוותים בתפיסה, קושי לקבל החלטות, שיפוט לקוי, בעיות ריכוז, ליקוי בזיכרון. נזקי סטרס על מערכות הגוף באפקט מצטבר ולאורך זמן:
מודל האינטראקציה: חוסר איזון בין הצרכים והיכולות של האדם לבין דרישות הסביבה. "גישה חיובית אינה סתם הלך רוח, והיא בהחלט קשורה למתחולל במוח ובגוף" (22 באוקטובר 2004). "הוכח כי אנשים בעלי רווחה נפשית וסיפוק בחיים, יש להם רמת סיכון נמוכה למחלות לב וכלי-דם, יש להם רמה נמוכה של הורמוני מתח ושל דלקות. המדע עדיין עושה את צעדיו הראשונים בשדה זה. כיום ברור כי כימיקלים המופרשים במצבי מתח ומצוקה נפשית - יוצרים שינויים במערכת החיסון". (ציטוט מדברי פרופסור קרול רייף מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון). משתנים המשפיעים על התמודדות עם סטרס: הגורמים הקובעים את עוצמת השפעת הלחץ על האדם: עוצמת הלחץ, משך זמן החשיפה ללחץ, ויכולת האדם לפעול במצב הלחץ הנתון
מצבי לחץ בנשים המודרניות (נשות ה- 2000): הנשים המודרניות חיות גם הן בעולם בו חיים הגברים. גם הן נתקעות בפקק תנועה, מוטרדות בעבודה, מתאכזבות באהבותיהן, דואגות לרווחת המשפחה, חוששות מהעתיד, שוקעות בדיכאון, מתקשות להירדם, פזורות נפש מלחצים, עלולות לסבול גם הן ממחלות שונות. אך, מעבר לכל אלה, נשים מתנסות בלחצים הבלעדיים רק להן, יש להן מחזור חודשי, הריון, לידות טראומטיות יותר/פחות, הורות, השלכות של בלות, מיגרנות, אלמנות, התקפי פאניקה, ואנורקסיה. ואם אלו אינם מספיקים, הנשים צריכות גם ללמד זכות על מצבן המשפחתי בפני מעבידים ועל התנהגותן המינית בפני משפחתן. בנוסף לכל אלה, הנשים מתמודדות עם המסרים הסותרים ששולחת להן החברה: להיות מושכות אך לא פרובוקטיביות, ללדת ילדים ולהישאר ילדותיות, להיות תקיפות אך לא תוקפניות, לעבוד אך לא להזניח את ביתן. ארבעה סימנים המצביעים על כך שאישה חשה במשבר, הם:
שיטות להתמודדות עם מצבי לחץ:
הצעות להתערבות במצבי לחץ:
המלצות להפחתת לחצים:
בשנים האחרונות מעמיקים את הידע והמודעות בכל הקשור לצרכים הייחודיים של נשים בתחום בריאות הנפש. מרכזים רפואיים גדולים בעולם, בארה"ב, אנגליה, צרפת, אוסטרליה וניו-זילנד, פתחו תכניות ייחודיות לטיפול בנשים עם בעיות נפשיות העולות סביב מעגל הפוריות. לאור הצורך הדומה בישראל, נפתח לאחרונה במרכז הרפואי תל אביב "מרכז לבריאות הנפש של האישה", מיועד לבצע הערכה וטיפול בתסמונות נפשיות הקשורות במעגל החיים הנשי ולשינויים הפיזיולוגיים הספציפיים בנשים. המרכז עוסק במתן הערכה, אבחון, ייעוץ וטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, ומעניק התערבות וטיפול מקצועי בכל הקשור להתמודדות עם שלבי חיים ייחודיים בנשים.
אילו החיים נועדו להיות קלים, לא היו אתגרים ולא הייתה נוצרת הקשת בענן!
|