ניסיונות אובדניים

בדרך כלל אין סיבה אחת לניסיונות אובדניים אלא מכלול גורמים שמביא למעשה.

בהמשך נתייחס לשכיחים ביניהם.

1. זעקה לעזרה - לעתים ניסיון אובדני, אינו משקף רצון למות, אלא צעקה וקריאה לעזרה.
   המתאבד רוצה שישימו לב עד כמה קשה לו.
2. חוסר ערך עצמי - המתאבד חש שהוא מקבל מהסביבה, בני המשפחה ו/או הסביבה החברתית, התייחסות של חסר ערך. תחושות אילו עלולות להביא לכך שהאדם ירגיש ריקנות וחוסר ערך כלפי עצמו. במצב זה אדם יתקשה במשימות. הוא יחווה את המשימות כמכשולים אדירים בעוד שאחרים רואים את אותם דברים כמכשולים קטנים או אתגרים.
3. לחצים - לעיתים חסר לאדם החוסן הנפשי וכושר העמידה הנדרשים מול לחצי היום יום. לחצים יכולים לנבוע מבעיות כספיות שלא נראה להם פתרון, "כשלון" בלימודים, בעבודה או בחברה.
4. לחוות מוות - לעיתים יש רצון לחוות את חווית המוות בלי למות עם/בלי רצון להפחיד את הסביבה.
5.  רגשי אשמה – מקרים בהם בן משפחה, בן/בת זוג  או קרוב התאבדו, רגשות אשמה עלולים למשוך את האדם להתאבד ולהתחבר למת, במיוחד בתקופות קשות של החיים.
6. דיכאון - בשלבים הראשונים של יציאה מהדיכאון חשופים לפיתוי של התאבדות.

בדך כלל, בני המשפחה נעלבים עד עמקי נשמתם מניסיונות ההתאבדות. הם אינם מבינים את מצוקת המתאבד ומגיבים בכעס, ואי רצון להקשיב למטופל.

ייעוץ משפחתי קצר מועד יוכל להחזיר את  בן המשפחה שניסה להתאבד לחיים בריאים יותר.

מטרות הייעוץ המשפחתי:

1. לגשר ולהקל על בני המשפחה, ללמוד להקשיב אחד לשני ולשמוע את הכאב, להחליט יחדיו על דרכי פעולה, כגון: תקשור אחד עם השני, להיות זמין אחד עבור השני ועוד.
2. עידוד הפרט לשנות את התנהגותו ובכך לקצר טיפול פסיכולוגי.
3. במשפחות בהם הניסיון האובדני משקף קשיים בתפקוד המשפחתי, ייעוץ משפחתי הכרחי על מנת למנוע פיתוח בעיות רגשיות או תפקודיות אצל בני משפחה נוספים.

ייעוץ זה אינו מחליף את הטיפול הפסיכולוגי בבן המשפחה שניסה להתאבד, אך יכול לחזק את השפעת הטיפול הפרטני על המשפחה כולה ולעתים לעזור לבן משפחה לפנות לטיפול פסיכולוגי.