פרכוס חום

הופעת פרכוס חום נובעת כתוצאה מעליה חדה בחום ושכיחה בגילאים 6 חודשים ועד 5 שנים.

מהו פרכוס חום?

פרכוסי חום (התכווצויות) הם תופעה שכיחה בגיל הילדות. הסיבות מרובות והן קשורות בראש ובראשונה לזיהומים חריפים כגון: דלקת אוזניים, דלקת גרון, דלקת ריאות ומחלות החום הספציפיות השונות.

הפרכוסים מופיעים בשלב העלייה המהירה של החום. בדרך כלל יש פרכוס אחד אך יתכנו מספר פרכוסים במחלת חום אחת.

מה קורה לילד בזמן המחלה?

צורת ההתקף היא בדרך כלל התכווצות כללית של הגוף לזמן קצר ממספר שניות ועד 15-20 דקות. הפרכוסים מתבטאים בהתכווצות של כל השרירים יחד עם איבוד הכרה ותתכן גם נשיכת השפה והלשון.

מהו הצפי לעתיד?

הצפי של פרכוסי חום הוא בכללותו טוב. ההתכווצויות לרוב חולפות עם הגיל, אף שייתכנו פרכוסי חום חוזרים. לא נמצאה עדות לכך שפרכוסי חום גורמים לפגיעה מוחית כלשהי ולא נצפתה השפעה על האינטליגנציה.

איך מטפלים במחלה?

בילדים עם עבר של פרכוסי חום יש לטפל באופן נמרץ ביותר בתרופות להורדת חום – אקמול כל 4 שעות במינון המתאים לו לפי המשקל ובאמבטיות בטמפרטורה אליה רגיל הילד, במשך כ 20- דקות לפחות. במקרה והילד מפרכס – יש למנוע ממנו להזיק לעצמו. יש להימנע מניסיון להשתלט עליו בכוח. אין לנסות לרסן ולטפל בילד בכוח. יש להשכיב על הצד תוך שמירת דרכי אויר פתוחות, אסור לשים דבר בפיו. יש להקפיד על סביבה פיזית בטוחה ע"י הרחקת חפצים חדים ולחכות לסיום ההתקף ללא כל הפרעה.

כיצד אפשר למנוע את הפרכוס?

יש להקפיד על שמירת חום גוף תקין ע"י מדידת החום בכל פעם שנדמה כי הילד אינו חש בטוב ובזמן מחלה מדידת חום לעיתים קרובות. כאשר החום עולה מעל 37.5 יש לתת אקמול כל 4 שעות במינון מתאים ואמבטיה בטמפרטורה רגילה למשך 20 דקות. ניתן לחזור על האמבטיה מספר פעמים ביום.

מתי לפנות לעזרה רפואית?

במקרה והפרכוס אינו חולף תוך 2-3 דקות יש לפנות ולהזעיק עזרה מיד. יש להשתדל להוריד את החום ע"י מתן נר אקמול והרטבות פושרות. בכל מקרה גם בתום הפרכוס יש לפנות עם הילד לייעוץ רופא באזור המגורים – למר"מ, קופ"ח, מד"א או חדר מיון בביה"ח. יש צורך בייעוץ רפואי כדי לשלול מחלות אחרות שיכולות גם הן לגרום לפרכוס חום.

אמצעי זהירות לאחר פרכוס

  • מותר ללכת לטיולים ולשיעורי ספורט.
  • ניתן לקבל חיסונים לאחר יעוץ רפואי.
  • יש להיזהר באמבטיה, בריכה וים.
  • יש לרכב באופניים עם קסדה בלבד ולא ברחובות סואנים.
  • יש לישון שעות שינה רגילות.

עירוי נוזלים

 

מהו עירוי?

התקנת עירוי נוזלים מתבצעת ע"י החדרת צינורית פלסטיק קטנה בעזרת מחט. צינורית הפלסטיק נשארת בוריד ואת המחט מוציאים. חשוב לציין אם הילד מוצץ אצבע.

מטרות החדרת העירוי

  1. השארת וריד פתוח עבור:
  • בדיקות דם.
  • מתן תרופות ישירות לתוך הוריד ללא צורך בדקירות חוזרות. הפעולה מתבצעת בדרך כלל תוך כדי לקיחת בדיקות דם לילדכם. קצה העירוי נסגר עם פקק שנסגר בהברגה.
  1. החדרת נוזלים שמכילים קלוריות ו/או מלחים כטיפול לילדים משלשלים/מקיאים עם חום גבוה שיש חשש לאיבוד נוזלים.

תפקוד תקין של העירוי

הטיפול בעירוי נוזלים מתבצע ע"י צוות האחיות והרופאים במחלקה כאשר ההורים והמבקרים מתבקשים לא לגעת בעירוי גם אם יש להם ידע טכני בהפעלת העירוי וקצב הטפטוף. העירוי נקבע לפי צרכו ומצבו הרפואי של הילד ובהתאם למשקלו.

חשוב להשגיח שהילד לא ישחק בעירוי ולא יוציאו החוצה.

אם הילד מתלונן על כאב, נפיחות, אודם או כל בעיה ביד שבו מותקן העירוי, יש לדווח לאחיות.

אנו מקווים כי המידע הנ"ל יסייע לצוות ולכם להקל על ילדכם וימנע תקלות מיותרות.

טיפול בסטרואידים

מהם סטרואידים ?

הסטרואידים הם חומרים שקיימים בטבע ומיוצרים בגוף. תפקידיהם רבים, במסגרת הרפואה משתמשים בסטרואידים לטיפול במחלות שונות.

מנגנון הפעולה

מפחיתות את הרס טסיות הדם – הסטרואידים משפיעים באופן איטי, אך פעולתם ממושכת. באם רוצים השפעה מהירה יותר היא ניתנת לתוך הווריד.

טיפול ממושך מדכא ייצור הורמונים ולכן חשוב להפסיק בהדרגה .

רצוי לתת לגוף זמן הסתגלות .

תדירות ומינון

ניתן לשקול מינון התחלתי 1-2 גרם תוך ירידה הדרגתית במינון.

בכלל רצוי להימנע מטיפול ממושך בסטרואידים עקב תופעות לוואי.

במקרים של לקיחת סטרואידים ליותר מ 5- ימים, אסור להפסיק את הטיפול בבת אחת אלא יש לרדת בהדרגה בכמות התרופה לפי הוראות הרופא.

דרך מתן

הסטרואידים ניתנים ללקיחה דרך הפה ומומלץ לקחתם לפני האוכל. לילדים קטנים שאינם יודעים לבלוע כדורים, ניתן להמיס במעט מים.

תופעות לוואי של הסטרואידים

לרוב הטיפול אינו גורם לתופעות לוואי ואין לחשוש מפניו.

מתן כמויות גדולות עשוי לגרום ל: נפיחות בפנים, שינוי במצב רוח, תיאבון מוגבר, יובש בפה ופריחה. התופעות הנ"ל חולפות לאחר גמר הטיפול.

הידרוסונוגרפיה תלת מימדית

הידרוסונוגרפיה תלת מימדית

מהי הידרוסונוגרפיה?

הידרוסונוגרפיה היא סדרה של הדמיות על-קול של איברי האגן שמטרתן לבדוק את תקינותם של חלל הרחם ושל החצוצרות. כדי לקבל תמונות גם של החלק הפנימי של האיברים המצולמים, מוזלף נוזל פיזיולוגי סטרילי (מי מלח – saline) דרך הנרתיק אל תוך הרחם והחצוצרות. במסגרת הבדיקה מבוצע גם אולטראסאונד תלת-מימד של הרחם, הנותן תמונה מיטבית של מבנה הרחם, הודות להזרקת הנוזל המאפשרת הערכה גם של חלקו הפנימי. בבדיקה זו, שלא כמו בצילום רחם, אין חשיפה ליוד או לקרני רנטגן.

הבדיקה נעשית בשיתוף היחידה לאולטראסאונד מילדותי וגניקולוגי.

במקרים מסויימים ניתן להשתמש בקצף מסוג ExEm להדגמת החצוצרות ואז הבדיקה נקראת HyFoSy.

מתי מבצעים הידרוסונוגרפיה?

הבדיקה נעשית לרוב במסגרת בירור של בעיות פוריות אצל נשים או במסגרת בירור ממצאים חריגים ברחם כגון פוליפים, דימום לא סדיר, אובדן הריון חוזר, וכן להערכת חלל הרחם לקראת טיפולי IVF. הבדיקה מסייעת לאשר או לשלול הימצאות של מומים, גידולים, חסימות או הידבקויות באיברים אלה.

הכנה מוקדמת לבדיקה

  • הבדיקה נעשית במחצית הראשונה של המחזור טרם הביוץ, 5-12 יום לאחר תחילת הדימום הוסתי (לא כתמים)
  • יש להתקשר לקבוע תור בימים 1-2 לווסת. פרטי הקשר מופיעים בהמשך.
  • אין לקיים יחסי מין מתחילת הוסת ועד לאחר הבדיקה כדי להבטיח שהנבדקת אינה בהריון.
  • יש להצטייד בהפניה והתחייבות.
  • יש ליידע את הרופא במקרים של דלקות גן בעבר או מחלות לב המצריכות טיפול אנטיביוטי מניעתי.
  • ניתן לאכול ארוחה קלה בבוקר הבדיקה אך לא ממש סמוך אליה.
  • במקרה של סיכון יתר לזיהומים באגן, ניתן לשקול נטילת אנטיביוטיקה מסוג דוקסיציקלין (בהיעדר אלרגיה) במינון 100 מ"ג בערב לפני הבדיקה ובבוקר הבדיקה.
  • את האנטיביוטיקה יש ליטול עם האוכל ולהקפיד לא לשכב למשך חצי שעה לאחר נטילת התרופה. יש לבקש מרשם מהרופא המטפל.
  • אנו ממליצים על נטילת משכך כאבים מסוג NSAIDS (אדוויל, איבופרופן וכו') במינון 400 מ"ג כ- 30-60 דקות לפני הבדיקה. ניתן לקנות בבית מרקחת ללא מרשם רופא.
  • מומלץ להגיע עם מלווה.
  • בדרך כלל יש לרוקן את שלפוחית השתן לפני תחילת הבדיקה.
  • ביחידת ה- IVF תתבקשי לחתום על הסכמתך לבדיקה. טופס ההסכמה מסביר את הסיבוכים האפשריים, הכוללים: כאבים דמויי כאבי מחזור, סיכון קל לזיהום ברחם ודימום קל. סיבוכים נדירים יותר המופיעים בספרות הרפואית ומצויינים בטופס הם: התלקחות מחודשת של דלקות אגן כרוניות, ניקוב הרחם, לרבות הצורך, לעיתים רחוקות, לכרות את הרחם.

איך מתבצעת הבדיקה?

את הבדיקה מבצע רופא נשים והוא נעזר עפ"י רוב בטכנאית אולטראסאונד או רופא מומחה באולטראסאונד. משך הבדיקה 5-10 דקות.

הנבדקת תתבקש לשכב על כסא בדיקה גניקולוגי. לאחר כיסוי המפשעה והירכיים בבד סטרילי הרופא יחדיר מכשיר המאפשר הסתכלות על צוואר הרחם (ספקולום) ולעיתים רחוקות ישתמש במכשיר התופס את צוואר הרחם (טנקולום), יחטא את צוואר הרחם ולאחר מכן יחדיר צינורית גמישה ועדינה בקוטר כ-2 מ"מ לתוך צוואר הרחם. בקצה הצינורית בלון שמתנפח בתוך הרחם לקוטר של כ- 8 מ"מ. דרך הצינורית ותחת סקירת אולטראסאונד מוזרם הנוזל הסטרילי (Normal Saline) או הקצף. האולטראסאונד עוקב אחר התמלאות הרחם והחצוצרות בנוזל. לאחר שהחלל התמלא בנוזל, הרופא או טכנאית האולטראסאונד מפיקים סדרה של צילומים. בהמשך מעבדים את התמונות בעזרת המחשב ליצירת שחזור תלת מימדי של צורת חלל הרחם.

במהלך הזרקת הנוזל את עשויה להרגיש אי נוחות הדומה לכאבי מחזור, שעשויים להימשך עד מספר שעות לאחר הבדיקה. לכן אנו ממליצים בחום להגיע עם מלווה שיכול להסיעך חזרה הביתה.

תוצאות הבדיקה

התוצאות מפוענחות ע"י הרופא במקום. פענוח רשמי ותמונות יימסרו למטופלת מיד לאחר הבדיקה.

לאחר הבדיקה

ייתכנו תחושת אי נעימות וכאב באגן ובבטן עקב התכווצות הרחם. התחושות יחלפו זמן קצר לאחר הבדיקה. אם יש צורך, ניתן להשתמש במשככי כאבים במשך היום שלאחר הבדיקה.

לאחר הבדיקה חלק קטן מהנוזל שהוחדר יטפטף מהנרתיק, כמו כן יתכן שיופיע דימום נרתיקי בכמות לא משמעותית שמקורו בד"כ בצוואר הרחם.

יש לפנות לטיפול רפואי במקרים הבאים:

  • דימום שנמשך יותר מיומיים
  • כאב חזק שאינו מגיב לטיפול
  • עלייה בחום הגוף

ספירת תנועות עובר

 

תנועות העובר הן מדד חשוב מאד המעיד על חיוניות העובר. החל משבוע 25 להריון יש לעקוב אחר תנועות העובר. אנו ממליצים לך להיות מודעת לתנועות העובר 3 פעמים במהלך היום, על מנת לבדוק כי אכן העובר זז ומתנועע.

במידה ואינך מרגישה תנועות כלל, או פחות מהרגיל, בצעי ”בדיקת תנועות“.

איך בודקים?

  • שכבי על צד שמאל והתמקדי במשימה במקום שקט (כלומר הימנעי משימוש בטלפון נייד, מחשב, קריאה, צפייה טלוויזיה או כל פעילות אחרת). אם את אוהבת להאזין למוזיקה – עשי זאת במהלך המעקב אחר תנועות העובר. מוזיקה מעירה את העובר וגורמת לו להתנועע. במידה ואת לא מרגישה תנועות, יש להיות כחצי שעה בחצי ישיבה או על צד ימין, ולבחון האם העובר מתנועע. במידה ולא הרגשת- נא לגשת לביצוע מוניטור.
  • הניחי את ידייך על הבטן.
  • ספרי כל תנועה שתרגישי במהלך 30 דקות.

במידה וספרת 3 או יותר תנועות גדולות במהלך 30 דקות, הספירה תקינה.

  • חזרי על הספירה 3 פעמים ביום.
  • אם במהלך חצי השעה הזאת את מרגישה פחות משלוש תנועות, פני מידית למיון, גם בשבת!
  • אם הרגשת הפחתה משמעותית בתנועות העובר לעומת בדיקות קודמות, יש לפנות מידית למיון נשים!

תנועות עובר

אישה מרגישה לראשונה בתנועות העובר בשבועות 18-22 להריונה. נשים בהריון ראשון ונשים מלאות נוטות לחוש את התנועות מאוחר יותר. בתחילה התנועות נדירות ומורגשות בקושי. התנועות מתחזקות ומתרבות בהדרגה, עד שניתן להבחין היטב ביניהן לבין פעילות כמו תנועת מעיים או התכווצויות הרחם.

מספר תנועות העובר ואופיין

  • שונים מאישה לאישה.
  • יכולים להשתנות מדי יום ובמשך היום.
  • משתנים בהתאם לפעילותו של העובר, שכוללת מחזוריות של ערנות ושינה. השינה יכולה להימשך עד כחצי שעה. לכל עובר קצב משלו.
  • משתנים עם גיל ההיריון: מספר תנועות העובר במשך היום עולה בהדרגה עד שבוע 32, ויורד מעט לקראת הלידה בגלל גודלו והתבססותו באגן.
  • מושפעים משינוי תנוחה של האם. לרוב בשכיבה על צד שמאל, התנוחה שבה יש אספקה מקסימלית של דם לרחם, תחוש האישה יותר תנועות.
  • קיימות תרופות שיכולות להשפיע על תנועות העובר. ירידה ניכרת במספר התנועות והיחלשותן, ובעיקר חוסר תנועות, עלולים להעיד על סבל העובר.

פנייה למיון יולדות בעקבות הפחתה בתנועות עובר

  • דווחי לפקידת הקבלה ולאחות מיון על סיבת הפנייה.
  • במיון תתבצע הערכת מצב העובר באמצעות בדיקה במוניטור שרושם צירים ודופק עוברי. משך הניטור הוא כ-20 דקות. לעיתים יש צורך להאריך את משך הניטור. במהלך הבדיקה תתבקשי לסמן את מספר תנועות העובר שאת חשה.
  • בדיקת אולטרא סאונד.
  • בדיקה כללית שכוללת מדידות חום, דופק, לחץ הדם ודיווח על עוצמת כאב אם ישנו.
  • בדיקות נוספות לפי הצורך.

הפריה חוץ גופית

הפריה חוץ גופית

הסבר אודות ההיריון הטבעי

הריון טבעי מושג לאחר שהביצית הבשלה שמקורה משחלת האישה מתמזגת עם תא זרע מאשך הגבר.

במחזור טבעי בכל חודש תבשיל ביצית אחת בזקיק השחלתי, תחרוג מן השחלה במועד הביוץ ותיקלט בחצוצרה. במקביל תאי הזרע שנפלטו בנרתיק האישה עושים דרכם דרך צוואר הרחם, גוף הרחם אל החצוצרה. בחצוצרה – יחדור תא זרע בודד אל הביצית ויפרה אותה. הביצית המופרית תנדוד במשך 3-4 ימים עד שתגיע אל הרחם שם תשקע ברירית ויחל תהליך ההשרשה. במשך זמן הנדידה תמשיך הביצית המופרית להתחלק לתאים נוספים.

בזמן ההשרשה נוצר הקשר הראשוני בין העובר למערכת הדם של האם.

אי פריון

עלול לקרות כאשר קיימים ליקויים והפרעות בשלבים שונים של התהליך הטבעי.

הסיבות לטיפול בשיטת ההפריה החוץ גופית

  • במקרים של עקרות על רקע מכני – חסימה של החצוצרות, הידבקויות באגן, חסר של חצוצרות – יש מניעה של המפגש בין הביצית לזרע בחצוצרה.
  • בעקרות על רקע הורמונלי – ליקוים בביוץ. קיימות תרופות שונות להשראת ביוץ (יעילותם גבוהה), אך לאחר כישלונות חוזרים בטיפולים אלו קיימת הוראה רפואית לטפול בשיטת ההפריה החוץ גופית.
  • עקרות על רקע תת פוריות של הגבר – נובעת מייצור לקוי של תאי הזרע, פגמים בנוזל הזרע ומחסימות בצינורות המוליכים אותו. שיטת ההפריה החוץ גופית עוקפת את הבעיה משום שכמות הזרע הדרושה להפריה קטנה בהרבה מזו הדרושה בהפריה טבעית.
  • עקרות על רקע בעיות אימונולוגיות – תגובה חיסונית המפריעה בתהליך הפריון.
  • עקרות על רקע בלתי מוסבר.
  • אבחון טרום השרשתי – PGD – נעשה לצורך אבחון מחלות גנטיות אצל העוברים. מתבצע במרכזים שונים.

תהליך ההפריה החוץ גופית

לעומת המחזור הטבעי בו מתרחש ביוץ של ביצית אחת, במסגרת טיפול להפריה חוץ גופית יש כוונה לגרום למספר זקיקים להבשיל ולהפיק מספר ביציות ובכך להעלות את שיעורי ההיריון.

לצורך זה יש שימוש במספר תרופות, רובן ניתנות בצורת זריקות להשראת הביוץ. בזמן הטיפול בתרופות אלו יש צורך במעקב רצוף של בדיקות דם וכן ביצוע בדיקות אולטראסאונד נרתיקי וזאת לצורך זיהוי מספר הזקיקים המתפתחים ומעקב אחר גודלם. בדרך כלל שלב זה של הטיפול נמשך כ-10 ימים עד שבועיים.

התגובה לטיפול זה שונה מאישה לאישה ועל כן לא ניתן לצפותה מראש.

יש לציין שבעקבות טיפול זה יש לעיתים התפתחות של זקיקים רבים מאוד. התופעה נקראת "גירוי יתר שחלתי" –  תופעה זו חולפת מעצמה אך דורשת מעקב קפדני ולעיתים אף אשפוז בבית חולים.

אותם זקיקים שהתפתחו והגיעו לבשלות נשאבים דרך הנרתיק בהנחיית אולטרא סאונד.

הפעולה מתבצעת בהרדמה כללית הנמשכת מספר דקות, שלאחריה האישה נשארת להשגחה למשך מספר שעות ומשתחררת לביתה. ביממה לאחר הפעולה ייתכנו מיחושים בבטן תחתונה והפרשה דמית קלה.

תהליך ההפריה במעבדה

הזרע שניתן ביום השאיבה עובר תהליך ניקוי והכנה במעבדה ולאחר מכן מוספת כמות מדודה ממנו לכל ביצית. צלחות אלו המכילות ביצית ותאי זרע מונחות באינקובטור, ולמחרת ניתן לזהות במיקרוסקופ את הביציות שבהן התרחשה הפריה.

בשלב זה ניתן להודיע לבני הזוג על מספר הביציות המופרות ולתאם את מועד החזרת העוברים לרחם.

פעולה זו מתבצעת לרוב ביום 2-3 ולעיתים לאחר 5-6 ימים (בלסטוציסטים).

במקרים בהם מספר תאי הזרע נמוך במיוחד והיו כישלונות חוזרים בהפריה בטיפול קונבנציונלי אנו משתמשים בשיטת המיקרו-מניפולציה שבה מוזרק תא זרע בודד אל תוך הביצית.

החזרת העוברים לרחם

העוברים מוחדרים לרחם ע"י צינורית פלסטיק דקיקה בתנוחה גניקולוגית.

הפעולה מתבצעת בהכרה מלאה וסמוך לזמן החזרת העוברים משתחררת האישה לביתה.

מועד החזרת העוברים הינו בין 48-72 שעות לאחר מועד שאיבת הביציות, כשהעובר נמצא בשלב חלוקה של 2-8 תאים. לעיתים החזרת העוברים תתרחש מאוחר יותר ביום 5-7 ואז העובר מכיל מספר רב יותר של תאים. מספר העוברים המוחזרים לרחם נקבע באופן אישי ולאחר דיון לגופו של עניין.

במידה ונותרו מספר עוברים שלא הוחזרו לרחם, ניתן לשמור אותם לטווח ארוך בהקפאה עמוקה. ניתן להחזיר עוברים אלו לאחר הפשרה ב"מחזור הפשרת עוברים", המתבצע במידה ולאחר החזרת העוברים הראשונה לא התפתח הריון או כאשר יש ניסיון להרות שנית.

טיפול החזרת עוברים מופשרים נעשה לאחר הכנת רירית הרחם בטיפול תרופתי הניתן בכדורים מבלי צורך לעבור תהליך של שאיבת ביציות.

הטיפול התרופתי

הטיפול התרופתי מורכב מסוגים שונים של תרופות. השילוב ביניהם נותן אפשרות להשיג יעילות יתר בטיפול.

שיטת הגירוי מותאמת באופן אישי לכל מטופלת. כיום ניתן ללמד את המטופלת להזריק באופן עצמאי ובכך להקל על תהליך הטיפול.

הטיפול ניתן על פי הנחיית הרופא ביחידה, בהתאם לתוצאות בדיקות הדם (אסטרדיול ופרוגסטרון) ובדיקת האולטראסאונד. הבדיקות מתבצעות על מנת שיהיה מעקב על אופן צמיחתם והתפתחותם של הזקיקים בשחלה. לעיתים צמיחה זו עלולה להתפתח גם לצמיחה מוגזמת – זו יכולה להתבטא בבחילות, הקאות, שלשולים, כאבי בטן ואף קוצר נשימה.

במקרים אלו יש לדווח לצוות היחידה.

 

כל טיפול מכיל מספר סוגי תרופות כאשר תפקידן הוא:

  • גרימת התפתחות מוגברת של זקיקים/ביציות.
  • מניעת ביוץ מוקדם במהלך הטיפול.
  • גרימת ביוץ.
  • תמיכה הורמונאלית לאחר החזרת עוברים.

כל התכשירים הניתנים לצורך תהליך הפריה חוץ גופית מיוצרים באופן הניתן להזרקה עצמית.

להלן סקירה קצרה:

תרופות הגורמות להתפתחות זקיקים/ביציות

תרופות אלו גורמות להבשלה בו זמנית של זקיקים רבים וכך ניתן יהיה לשאוב מספר רב של ביציות ולעלות את הסיכוי להשיג ביציות מופרות.

תרופות אלו מכילות הורמון הנקרא FSH שבאופן טבעי קיים בגוף ותפקידו לגרום לייצור הזקיק והביצית בכל חודש. כאשר נותנים הורמון זה במהלך הטיפולים, הוא גורם ליצור רב יותר של זקיקים.

תרופות המונעות ביוץ מוקדם במהלך הטיפול

במחזור טבעי, ללא טיפול, יפתח ביוץ בתגובה להפרשת הורמון LH מבלוטת יותרת המוח. חלק מתרופות הפריון מיועדות לדכא את הביוץ המוקדם ע”י מניעת הפרשת הורמון LH.

תרופות לגרימת ביוץ

לאחר גירוי השחלות, כאשר הזקיקים בשלים, יש לגרום להבשלה סופית של הביצית לקראת ביוץ.

בטיפול פריון משתמשים בזריקה הורמונאלית הניתנת לצורך תזמון הביוץ.

תמיכה הורמונאלית לאחר החזרת העוברים

לאחר הביוץ הופך הזקיק ל"גופיף צהוב", מפריש הורמונים התומכים ברירית הרחם לקליטת ההיריון. אם אין הריון הגופיף הצהוב מתנוון וכתוצאה מכך מתפרקת רירית הרחם ומופיע וסת.

בשל השפעת התרופות הגורמים לדיכוי ביוץ, יתכן מצב בו תפקוד הגופיף הצהוב יפגע ולכן יש להבטיח תמיכה הורמונאלית מספקת עד לתשובת בדיקת ההיריון ובמידת הצורך גם בתחילת ההיריון.

בדיקת דם להריון ניתן לבצע 12-14 ימים לאחר החזרת העוברים.

בדרך כלל אין מניעה לקיים יחסי מין במהלך הטיפול.

חשוב לדעת

במקרים דחופים במהלך הטיפול ניתן לפנות למיון נשים (ללא טופס) 17 לצורך בדיקה רפואית

הוראות לפני ואחרי שאיבה והחזרת עוברים

יום לפני השאיבה

מהשעה 24:00 עליך להיות בצום מוחלט.

 

יום השאיבה

בבוקר השאיבה יש להגיע בצום למחלקת IVF.

יש להצטייד מראש בהתחייבות לאשפוז.

חובה על הבעל להיות נוכח ביום השאיבה, זרע יינתן בחדר מתן זרע ביחידה.

למחרת השאיבה

יש להתקשר בבוקר (השעה תתואם) למעבדה על מנת לברר אודות מספר ואיכות ההפריות. כן יתואמו יום ושעת החזרת העוברים לרחם, ויינתנו הוראות להמשך הטיפול התרופתי.

יום השתלת העוברים

אין צורך להגיע לפעולה בצום.

לאחר החזרת העוברים יינתנו הוראות להמשך הטיפול התרופתי.

יש לגשת למזכירה לקבל מכתב סיכום טיפול.

חשיבות התמיכה הרגשית במהלך הטיפולים

התמודדות עם טיפולי פריון הינה חוויה מטלטלת, מתמשכת ומורכבת.

זוגות מדווחים על מגוון תחושות הכוללות צער, כעס, קנאה, חוסר שליטה ואי ודאות סביב מצבם. רובם חווים רגעי תקווה היכולים להפוך בן רגע לייאוש. חלקם מדווחים כי הם מרגישים כמו על "רכבת הרים דוהרת" (עליות, מורדות ומהמורות).

ידוע, כי חוסר ודאות זו מעלה את רמת החרדה והמצוקה הנפשית.

על מנת לעבור את תקופת טיפולי הפריון בהצלחה, ובאופן חיובי יש חשיבות גדולה לתמיכה הנפשית, לאפשרות לדבר על הדברים הכואבים, ולתת לגיטימציה לכל התחושות העולות.

ההסתגלות לטיפולי הפוריות צריכה להיות מותאמת למצב האישי, וחשוב לראות שלב זה כמנוף לצמיחה, התקדמות ליעד ולהגשמת החלום, כאשר בכל אותה עת בני הזוג קרובים ותומכים האחד בשני.

תפקיד העובדת סוציאלית ביחידה הוא לתמוך ולהקל על מצוקותיכם ולסייע להשיג את מטרתכם בדרך הטובה ביותר. התמיכה מתבצעת באופן אישי, זוגי, וגם קבוצתי. מטרת ההתערבות היא לסייע בעיבוד סוגיות כגון: תחושת ערך ודימוי עצמי, חשש מהטיפולים והשלכותיהם, הפחתת חרדה, הורדת רמת המתח ושיפור הקשר הזוגי.

לזוגות המעוניינים נערכת פגישת היכרות אישית ותאום ציפיות.

בברכת הצלחה

צוות היחידה להפריה חוץ גופית –   IVF

הדרכה למנותחות שד

מטופלת יקרה
השד עשוי מכ- 20-15 קבוצות של בלוטות המפרישות חלב בזמן ההנקה. בלוטות אלו נתונות בתוך רקמה שומנית המקנה לשד את צורתו. רקמת השד משתרעת עד לבית השחי. תפקידן קשור במערכת החיסונית על מנת למנוע לרוב חדירת זיהום לגוף. בבית השחי נמצאות קשריות לימפה, מספרן אינו קבוע ונע בסביבות 40-30 ואף יותר.

סרטן השד זוהי מחלה המתבטאת בריבוי לא מבוקר של תאים ברקמת השד. תאי הסרטן גדלים ללא בקרה ביולוגית בקצב מהיר, הם חודרים לתאים הבריאים ופוגעים בהם, לכן חשוב לרסנם. אם מגלים את הגידול הסרטני ומטפלים בו לאלתר, סיכויי ההחלמה המלאה גבוהים מאוד.

 MASTECTOMY(מסטקטומיה)- פירושה כריתת השד כולו וקשריות הלימפה הסמוכות אליו. הניתוח מבוצע בהרדמה כללית כך שבמהלך הניתוח לא תחושי דבר. לפעמים, המנתח לצריך לבצע ביופסיה נוספת תוך כדי הניתוח או לשלוח את התכשיר לבדיקה שהשוליים חופשיים מגידול, וזו מועברת במהירות לפתולוג. הפתולוג מכין את חומר הביופסיה בהליך מהיר שנמשך בין 30-15 דקות (נקרא "חתך קפוא") ומסתכל במיקרוסקופ על מנת לקבל אישור נוסף על האבחנה. בשלב זה ממתין הצוות המנתח בחדר הניתוח כשהחולה כבר בהרדמה. לאחר קבלת התשובה הסופית, ממשיך הצוות המנתח את הניתוח של כריתת השד. בכל מקרה של חוסר וודאות מלפני הניתוח, טרם כניסתך לניתוח או בפגישות שקדמו לכך, הרופא משוחח עמך ומעמיד בפנייך את 2 האפשרויות של כריתת הגוש בלבד LUMPECTOMY)) או כריתה מלאה של השד ((MASTECTOMY. אישה שמסרבת לטיפול וחותמת על כך שלא יכרתו את השד כולו, תכובד בקשתה עם כל ההשלכות הנובעות מכך.

החששות

בזמן הקצר שלאחר הניתוח קרוב לוודאי שתהיי מודאגת משני נושאים עיקריים: צורת החזה והאם הניתוח הצליח. יש לדעת כי ניתן לפתור את בעיית החלל הריק שנוצר בחזייה בעקבות כריתת השד. הדרך הקלה והפשוטה הינה שד תותב (פרוטזה) מחומר קל הממלא את החלל הריק בחזייה. מן החוץ לא ניתן להבחין כלל אם האישה עברה ניתוח או לא. בחלק מן המקרים ניתן לעבור ניתוחים פלסטיים שבהם יוצרים שד חדש. מספר ימים לאחר הניתוח תוזמן (בהסכמתך) מתנדבת מארגון "יד להחלמה", בארגון זה עובדות נשים שעברו כריתת שד ויוכלו לייעץ לך מניסיונן, למשל, כיצד לובשים בגד ים, באיזה חנויות ניתן להשיג חזיות מרופדות ועוד. את מצידך יכולה לשאול אותן כל שאלה שעולה בדעתך.

ראוי לציין את החשיבות שבשיתוף מישהי/ו קרוב בהרגשותייך ובתחושותייך, הרשי לעצמך לבטא את רגשות ותחושות: חולשה עצב, בכי, כעס. אלו רגשות טבעיים ודרכי ביטוי נורמליים למתח ולחששות שאת חווה בימים אלה.

הקרנות וטיפול כימותרפי – יבוצעו במידת הצורך כטיפול המשכי לאחר ריפוי הפצע. הקרנות פוגעות ברקמת הסרטן יותר מאשר ברקמת הגוף הבריאה ולכן, הן משמשות לטיפול בגידול. ההקרנות אינן כואבות וניתנות לאזור השד ולבלוטת הלימפה באזור.

טיפול כימותרפי – מבוסס על מתן זריקות לתוך הוריד או נטילה דרך הפה של חומרים הנקלטים יותר על ידי תאי הסרטן וכך מונעים את צמיחתו. קביעת המשך טיפול כימותרפי, הורמונאלי, ביולוגי או אחר, ייקבע ע"י צוות רב מקצועי (אונקולוג וכירורגית שד), לרבות סוג טיפול, דרכי מתן, משך זמן וכו'. החלטה על המשך טיפול תינתן לאחר תשובה פתולוגית מהתאים שנלקחו מהגידול בזמן הניתוח (היסטופתולוגיה).

בהגיעך למחלקה לאחר ניתוח

  • תיבדק התחבושת, "הצנרת" (נקז) ולחץ דם.
  • ביומיים הראשונים לאחר הניתוח, תקבלי תרופות לשיכוך כאבים עפ"י הצורך. חשוב וכדאי לדווח לאחות על כאבים.
  • תתכן בעיה במתן שתן בשעות הראשונות לאחר הניתוח עקב השפעת חומרי ההרדמה, הדבר חולף בדרך כלל לאחר מספר שעות (על מתן שתן ראשון יש לדווח לאחות).
  • מקובל להניח את היד בצד המנותח על כרית בזווית של °30, כבר עם חזרתך למחלקה, תנוחה זו עוזרת למניעת בצקת באזור.
  • אזור הניתוח מכוסה בפד ופלסטר, החלפת תחבושות הניתוח בפעם הראשונה תיעשה כמה ימים לאחר הניתוח. יש נשים המספרות כי זהו להן רגע קשה במיוחד נשים רבות מעדיפות בשלב זה שלא להביט על הצלקת.
  • בעקבות התפרים ואי נוחות יש אפשרות להשתמש בחזייה מרופדת.
  • יום לאחר הניתוח, מומלצת ירידה מהמיטה ואכן, אחיות המחלקה יעזרו לך לרדת

    • רצוי לרדת בגרביים אלסטיות ובחזרתך למיטה יש להסירן.
    • בעת הירידה מהמיטה כדאי להקפיד על חבישת גרביים אלסטיות

הטיפול הפיזיותראפי יום לאחר הניתוח תבקר אצלך פיזיותרפיסטית, אשר תדריך אותך בביצוע תרגילי נשימה ושיעול. עליך לבצע את תרגילי הפיזיותרפיה הנשימתית מספר פעמים ביום, על מנת לשפר את האוורור הריאתי ולמנוע סיבוכים הקשורים בדרכי הנשימה. מטרת השיעול: העלאת הליחה מהריאות כדי למנוע את הצטברותה, דבר העלול להביא לזיהום ודלקת ריאות. הפיזיותרפיסטית תנחה אותך בהפעלה הדרגתית של היד. כדי להימנע ממצב סטטי ונפיחות ביד, יש לעשות תנועה של פתיחת וסגירת אגרוף וכן לכופף וליישר את המרפק עד הסוף כדי ניתן לבצע גם תנועות קטנות בפעולות יום-יומיות שגרתיות כגון: אכילה, צחצוח שיניים וסירוק השיער. כל עוד המנקז לא הוצא יש להימנע מתרגילים מאומצים. לאחר שהמנקז יוצא, תקבלי הדרכה להפעלה מלאה של היד והנחיות להמשך בתפקוד. לעיתים יש צורך בהמשך טיפול במסגרת מכון פיזיותראפי בקהילה. הפעלה מוקדמת של הזרוע תמנע מצב של כתף קפואה והפרעה.

הצלקת הניתוחית למנתח השפעה מוגבלת על הצלקת הניתוחית שכן היא נוצרת ע"י הגוף בתגובה לפציעה ולחתך, לכן אין להשוות בין צלקת אחת לאחרת. יש נשים שההצטלקות אצלן עדינה יותר ואצל אחרות גסה יותר. יתכן כי לאחר הניתוח תחושי חוסר תחושה במקום הניתוח, זהו תהליך טבעי לאחר הניתוח, שכן בעת כריתת השד נחתכים קצות עצבים קטנים המעצבבים את עור השד ולכן התחושה נפגמת, בתוך פרק זמן של בין מספר שבועות למספר חודשים התחושה תחזור מאליה.

 לידיעתך : למחלקה מסונפת עובדת סוציאלית, אם הינך מרגישה צורך בעזרה, היא תשמח להגיע אלייך ולתת לך מענה לשאלות או אפילו לשיחה.

לקראת שחרור מבית החולים עם שחרורך מבית החולים ייקבע לך מועד לבדיקה במרפאה ומשם תופני להמשך טיפול באם תזדקקי לכך. עם שובך הביתה רצוי כי תקדישי את עשרת הימים הראשונים למנוחה, שינה ולאכילת אוכל מזין. בשלב זה את יכולה להסתובב בבית, לצפות בטלביזיה, להאזין לרדיו, לקרוא ואף לצאת ולטייל. לאחר שלב המנוחה, ניתן לחזור לכל פעילות שבה עסקת קודם הניתוח, כולל פעילות פיזית כמו התעמלות, שחיה – כל זאת בהדרגה.

אם את אחרי ניתוח כריתת שד יתכן ותחושי קושי בקבלה עצמית. מכיוון שהשד הינו איבר בולט וחיצוני ומסמל בעיני האישה חלק ניכר מנשיותה, כריתתו עשויה לפגוע בדימוי העצמי הנשי. אם גישתה של האישה לעצמה שלילית היא עלולה לשדר זאת לבעלה או לשותפה לחיים. הקבלה העצמית ללא פגיעה בדימוי העצמי שלך וללא נסיגה מינית, היא מצב אילו את יכולה להגיע בקלות עם סיוע של שותף רגיש וחברה תומכת. קבלה עצמית והשלמה – זהו מצב אליו רצוי שתגיעי ומצב שאליו אפשר להגיע. הדבר תלוי באופייך, תפיסתך את האירוע ובהחלטתך כיצד להתמודד עם מצבך. תשומת לב מתאימה יש לתת גם לילדים בהתאם לגילם. רצוי להסביר להם את האמת מכיוון שעם הוצאת קישריות הלימפה מבית השחי קיימת ירידה ביכולת החיסון באזור הזרוע בצד המנותח, חשוב כי תמנעי מפעולות מסוימות העלולות לגרום לפגיעה שבעקבותיה יתפתח זיהום.

חשוב כי תמנעי ביד המנותחת:

  • מחתכים, שריטות, עקיצות חרקים
  • מפגיעה בעור, בסיס הציפורן (בשעת סידור ציפורניים)
  • מעבודות גינון וחפירה, בעיקר בשיחים קוצניים
  • מהחזקת סיגריה בצד המנותח בשל סכנת כוויה (זוהי הזדמנות להפסיק)
  • מהכנסת יד לתנור חם.
  • לעשן.
  • מזריקות והוצאת דם בצד המנותח.

אם בכל זאת נחתכת או נדקרת, אין להיבהל, יש לחטא היטב את מקום הפגיעה, רצוי בתמיסת בטאדין שהיא תמיסת יוד המשמשת לחיטוי פצעים ולחבוש את המקום. אם מופיע אודם מקומי ונפיחות יש לפנות לרופא לקבלת טיפול אנטיביוטי. בד"כ המקום יתרפא תוך מספר ימים.

רצוי כי תמשיכי במעקב רפואי בדומה לנשים אחרות: בבדיקת שד עצמית אחת לחודש ובדיקה אצל רופא אחת לחצי שנה. לבדיקות אלה משמעות רבה בהרגעת פחדים שעלולים להתעורר

צוות מרכז השד מאחל לך רפואה שלמה, החלמה מהירה, והצלחה!

ד"ר חני ברלב  

 

קבלה ללידה

בקבלה לחדר הלידה תעברי בדיקה בידי מיילדת ו/או רופא, ניטור צירים ולב העובר ובדיקות גופניות (לחץ דם ושתן). בתום הבדיקות תתבצע הערכת מצב.

זמן הקבלה, נמשך בדרך כלל כ- 30-40 דקות.

לאחר הקבלה, תקבל המיילדת את הסכמתך לטיפול בבית החולים, תערוך רישום של פרטייך האישיים ופרטים נוספים, כגון רגישות לתרופות, מחלות במשפחה, הריונות ולידות קודמים וכן פרטים על ההיריון הנוכחי.

בשלב זה תכירי את המיילדת שתלווה אותך בלידה ותופני לחדר הלידה. כמו כן, יוצע לך לבצע חוקן, אשר יכול לשפר את הנוחות וההיגיינה במשך הלידה. אין חובה לבצע חוקן וההחלטה על כך תתקבל על ידך, לאחר התייעצות עם המיילדת.

לאורך כל התהליך יוכל ללוות אותך בן הזוג או מלווה אחר.

חיבור לאינפוזיה

החיבור לאינפוזיה אינו חובה, אך בכל המקרים חייבים לשמור על וריד פתוח כהכנה לעירוי בשעת הצורך.

חיבור למוניטור

מטרת החיבור למוניטור היא מעקב אחר מצב העובר ואחר עוצמת הצירים ומשכם. בדרך כלל, החיבור למוניטור במהלך הלידה הוא רציף, אולם ניתן לנתקו מפעם לפעם, לפי בקשתך.

סימנים מבשרי לידה

במהלך השבועות האחרונים של ההיריון עובר גופך שינויים פיזיולוגיים כהכנה ללידה הצפויה.

מספר סימנים עשויים לבשר על התקרבות הלידה וכדאי להכיר אותם כדי לדעת מתי עליכם להגיע לחדר הלידה.

נשירת הפקק הרירי ("Show")

הפקק הרירי הוא הפרשה רירית צמיגה האוטמת את פתח צוואר הרחם במהלך ההיריון ומשמשת כאחת ההגנות מפני זיהום. ההפרשה עשויה להיות צהבהבה, ורדרדה, חומה, שקופה ואף אדומה- אולם אין זה דימום ויש לחכות לסימנים נוספים ללידה.

נשירת הפקק מעידה על סיום ההיריון אך לא בהכרח על תחילת הלידה.

הלידה עשויה להתפתח כמה שעות לאחר ירידת הפקק עד שבועיים לאחר מכן.

במקרה של הפרשת הפקק הרירי בלבד, כאשר תנועת העובר מורגשת כרגיל, ללא כאבים, אין צורך להגיע לבדיקה בחדר לידה.

חשוב להבדיל בין נשירת הפקק ובין דימום טרי או חזק, אשר עלול להצביע על היפרדות שליה, על שליית פתח ועל סיבות נוספות אחרות. במקרה כזה יש להגיע מיד לחדר הלידה הקרוב.

במידה ואת מתלבטת האם מדובר דימום, ירידת מים או הפרשת הפקק הרירי – עלייך להגיע לבית החולים לבדיקה.

עדיף ביקור אחד מיותר על פני ביקור אחד מאוחר מידי.

ירידת מים

למי השפיר ריח אופייני המזכיר ריח של נוזל זרע והם עשויים לפקוע בשני אופנים:

  • בבת אחת, בכמות גדולה יחסית – אלו הם לרוב מי שפיר שפקעו מהחלק התחתון של שק מי השפיר.
  • בטפטוף איטי שעשוי להימשך שעות או ימים – אלו הם לרוב מים שפקעו מהחלק העליון של שק מי השפיר.

בכל מקרה של ירידת מים יש להגיע לבית החולים. צבע מי השפיר בדרך כלל שקוף. אם צבעם עכור (מים מקוניאליים), חום צהבהב או ירקרק, זהו סימן לשחרור צואת העובר לתוך מי השפיר, העלול להעיד על מצוקה עוברית כלשהי אשר מחייבת השגחה.

צירים

ישנם צירים שאינם מעידים על לידה המכונים ברקסטון היקס (צירים מדומים) וניתן להבחין בינם ובין צירי לידה, לפי הסימנים הבאים:

הצירים המדומים ייעלמו לאחר מנוחה ואילו צירי הלידה יימשכו ואף יתחזקו ככל שהזמן יחלוף.

צירי לידה – בדרך כלל כואבים. ישנן נשים שיחושו בהתכווצות חזקה באזור המותן בחלק הקדמי, האחורי או בשניהם.

הצירים מתפתחים בהדרגה, תחילה משך הזמן החולף בין ציר לציר ארוך ואילו הציר קצר יחסית. בהמשך ההפוגות מתקצרת, משך הציר מתארך ועוצמתו גוברת.

בתחילת התהליך הצירים אינם סדירים ולאט לאט הם מתחילים להיות סדירים.

שלשול

נשים רבות מתחילות את תהליך הלידה בשלשול. פעילות מעיים מסוג זה עשויה להצביע על כך שהגוף, בהשפעת הורמונים, החל בתהליך ניקוי טבעי כחלק מההכנות ללידה.

שלשול סמוך למועד המשוער מבשר על לידה. שלשול ארוך שלא במועד הלידה עלול לגרום להתייבשות ולצירים מוקדמים.

מתי תפני לחדר לידה?

  • אם חשת בירידת מים.
  • אם את מרגישה צירים סדירים וקבועים.
  • אם יש לך דימום הדומה לתחילת מחזור.
  • אם תנועות העובר נחלשות, מספרן יורד באופן משמעותי או שאינך מרגישה את תנועות העובר כלל.
  • במצב של הרגשה כללית לא טובה.

מה להביא לחדר לידה?

  • תעודת זהות.
  • כרטיס מעקב היריון.
  • תוצאות בדיקות על־קול וכל בדיקה אחרת שנעשתה במהלך ההיריון.
  • מסמכים רפואיים לגבי בעיות רפואיות שהיו לך בעבר.
  • כלי רחצה וציוד אישי.

אם הלידה טרם החלה ואין צורך באשפוז תתבקשי לגשת לדלפק קבלת יולדות על מנת לקבל טופס שחרור ותשוחררי על ידי רופא. ללא טופס חתום על ידי רופא לא ניתן לקבל התחייבות מקופת חולים על מנת להסדיר את התשלום עבור הביקור בחדר הלידה.