בית חולים לניאדו נוסד בשנת 1976 על ידי האדמו"ר מצאנז- קלויזנבורג – הרב יקותיאל יהודה הלברשטם זכר צדיק וקדוש לברכה, אשר איבד אישה, 11 ילדים ובני משפחה רבים בשואה. הוא נשאר בודד, מתמודד לבדו עם הסבל הבלתי נתפס של אותה תקופה. הרבה ניסים וסיפורים מדהימים מסופרים על דרכו של הרבי בשואה.

"אני זוכר שירו בי ביד", סיפר האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג,"פחדתי ללכת למרפאה שהחזיקו הנאצים על אף שגם שם היו רופאים. ידעתי שאם אכנס לשם לא אצא חי לעולם. כשירו בי ונפצעתי, מה עשיתי? למרות הפחד מהנאצים, ניגשתי לעץ, קטפתי עלה והידקתי אותו בחוזקה על הפצע כדי שיעצור את הדם. אח"כ קטפתי ענף וקשרתי אותו מסביב לפצע כדי שהעלה יחזיק מעמד. השם עזר, תוך 3 ימים הבראתי. אז קיבלתי על עצמי שאם ה' ייתן לי חיים ואבריא, שהרי נראיתי אז כמו מוזלמן, ואצא מכאן מהרשעים הללו, אבנה בית חולים שיהיה מיוסד על כך שהרופאים והאחיות יאמינו שיש אלוקים בעולם, וידעו שכשניגשים לרפא חולה, עושים את המצווה הגדולה ביותר בתורה."

בית חולים לניאדו קרוי על שמם של שני אחים, אלפונס ויעקב אברהם לניאדו אשר באו מהעיר חלב שבסוריה. בשלב כלשהו בחייהם עברו האחים לגור בשוויץ ושם ניהלו את הבנק המשפחתי. בצוואותיהם הדגישו שעיזבונם יועבר אך ורק לפתיחת בית חולים בארץ ישראל אשר יישא את השם "לניאדו". ואמנם, הסכומים הראשונים ליסודות בית החולים, ניתנו על ידי האחים, השאר – מתרומות שנאספו על ידי האדמו"ר.

ב-1976 פתח המרכז הרפואי את שעריו עם מחלקת יולדות. בזו אחר זו נפתחו עוד ועוד מחלקות: פנימית, עיניים, ילדים, כירורגית, אף אוזן גרון, טיפול נמרץ, גניקולוגיה, דיאליזה, המטולוגיה, גסטרו, אונקולוגיה, יחידת צנתור, אורטופדיה ועוד.

המרכז הרפואי נבנה בעיקר מתרומות של נדבנים שתרמו ותורמים ביד רחבה לבניין, לציוד, למכשירים ולתקציבים המרובים להם נזקקים מפעיליו לאחזקתו היומיומית. כדי להבטיח את הזרמת הכספים הקבועה, הוקמו אגודות ידידים ברחבי העולם ובראשן עומד "ועד הנאמנים הבינלאומי".

המרכז הרפואי מיישם שיטות חדשניות ביותר: המכשור, הכלים, מומחיותם של אנשי הסגל ומיומנותם, הוציאו את שמו של מרכז רפואי צאנז כאחד המרכזים הרפואיים המובילים בישראל.

החזון להקמת בית חולים נמצא בדברי היסוד של הרבי מצאנז זצ"ל שאמר: "לשקוד בכל האפשרות להקל כאבם וסבלם של החולים. לשפר את מצב רוחם ונפשם". בית חולים לניאדו חרט על דיגלו את השקפת האדמו"ר זצוק"ל: בית חולים יגיש עזרה לכל אדם ותהא זו עזרה שבאה מן הלב, לא עזרה טכנית גרידא. בבית החולים יעבדו במקצועיות  בלי לשכוח את הפן החשוב ביותר של: החסד, היחס החם, האכפתיות והאמפתיה לחולה.