מעמד תפילה, להחלמת הפצועים, השבת החטופים וחזרת המפונים לביתם, בבטחון ושלום התקיים היום בבי"ח לניאדו – במלאות 100 ימים למלחמה.

להלן דברי מנכ"ל בית החולים מר נדב חן :

100 ימים ולילות,
100 ימים ללא לילות,
100 ימים של דאגות וחששות,
100 ימים של שבי,
100 ימים של לחימה,
100 ימים של הלוויות והודעות "הותרו לפרסום",
100 ימים של מילואים בצפון, בדרום, ביהודה ושומרון,
100 ימים של בתים מתפקדים ללא האבא, הבעל, בן הזוג והילדים,
100 ימים של מציאות חדשה, לא מוכרת, של איומים מצפון, מדרום ומדרום מזרח,

אנחנו כאן היום,
כדי להתפלל,
אנחנו כאן היום כדי להביע אמפתיה וחמלה,
אנחנו כאן היום כדי להאמין, יחד,
שישובו החטופים והחטופות,
שיחלימו הפצועים, בהם גם בני משפחה של אנשי ונשות הצוות שלנו,
שישובו עשרות אלפי המפונים לבתיהם, בשלום ובבטחון,
ואנחנו כאן היום,
כדי לקבל בברכה,
את אנשי הצוות שלנו שחזרו וחוזרים ממילואים ממושכים,
מילואים של לחימה, מילואים של תפקוד כאנשי צוות רפואי בחזית,
אנחנו כאן בשבילכם !

אנחנו כאן כדי להודות לכל הצוותים שלא גוייסו אבל עבדו,
בעומס ובמתח כדי לתת גיבוי במשמרות החסרות,
אנחנו כאן כדי לומר באופן ברור,
למרות הכל
למרות ה-כל
יחד, בעזרת ה' ננצח !

להלן דברי פרופ' צבי שמעוני, המנהל הרפואי של בית החולים :

לפני 100 יום, בשמחת תורה,
עברנו כולנו , כאן על אדמתנו,
בישראל מדינתנו,
טלטלה, מיני שואה.
אמנם כביכול ,אירוע נקודתי,
לא באותם מימדים,
לא ,(ב"ה) מליון ילדים,
אך לו אנו ,ללא צבא,
ללא בנינו , נכדינו, בשר מבשרנו,
חדורי הלחימה ,
על הבית , על העם,
אין כול ספק,
שהיינו כולנו כאחד ,
כול מגזרינו באשר הם,
יהודים ,ישראלים,
מובלים,
שמאל ימין ,
למעמקים.
תאוות הרצח ,
של נשים , אזרחים,
חיילים,
טף וקשישים.
אנטישמיות , התעללות  מפלצתית,
אכזריות תת אנושית,
שטניות והובלת חפים מפשע
חסרי ישע,
למכלאות שבי,
שאינן ראויות אף לבעלי חיים,
בתת תנאים ועינויים.
מרצחים ,מסוממים ,
שנולדו לשפוך דם ,
לשסף את הקורבן,
להתעלל , לכרות, לשרוף ,
האם הם נולדו ,
להיברא  ראויים ,
בצלם אלוקים?

לניאדו, בית חולים,
נוסד ,לפני כ 50
ע"י האדמור מצאנז,
פליט מהשואה האיומה
וכפועל יוצא מחוויותיו ,
איבד את אשתו וכול ילדיו (11 במספר )
החליט ,שם, בין תאי הגזים,
החליט וקיים,
בית מרפא להקים,
חורט על דגלו את ערך החיים ,
טיפול לכול דורש,
לפני המחנה לפיד האש.

ריפוי בחמלה, אהבה,
תמיכה, עזרה,
התמדה ,הדדיות,
מאבק על כול פיסת חיים בעיקשות.
כאן בבית החולים ,
בינות לכול הקירות,
מדי יום,תפילות זעקות נשמעות,
להשבת הפעוטות ,
להחזרת הנערות ,
חיילים חיילות,
גופות,
להבאת הנשים ,הקשישים,
החולים והמדוכאים,
כולם כולם אל מקום חיים,
או אל בית החיים,
למנוחת עולמים.

ירמיהו פרק נ :

לג "כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, עֲשׁוּקִים בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי-יְהוּדָה יַחְדָּו; וְכָל-שֹׁבֵיהֶם הֶחֱזִיקוּ בָם, מֵאֲנוּ שַׁלְּחָם.  לד גֹּאֲלָם חָזָק, יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ–רִיב יָרִיב, אֶת-רִיבָם:  לְמַעַן הִרְגִּיעַ אֶת-הָאָרֶץ, וְהִרְגִּיז לְיֹשְׁבֵי בָבֶל.  לה חֶרֶב עַל-כַּשְׂדִּים, נְאֻם-יְהוָה, וְאֶל-יֹשְׁבֵי בָבֶל, וְאֶל-שָׂרֶיהָ וְאֶל-חֲכָמֶיהָ.  לו חֶרֶב אֶל-הַבַּדִּים, וְנֹאָלוּ; חֶרֶב אֶל-גִּבּוֹרֶיהָ, וָחָתּוּ".

ירמיהו ל :"ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע".