מהי ברונכיוליטיס?

ברונכיוליטיס היא מחלה דלקתית הגורמת לחסימה של דרכי האוויר הקטנים הנקראים ברונכיולים. ברונכיוליטיס מופיעה בשנתיים הראשונות לחיים, כאשר שיא התחלואה הוא בגיל חודשיים עד חצי שנה ונדירה לאחר גיל שנה. מופיעה בדרך כלל בסתיו ובחורף. הגורם הזיהומי הוא וירוס, בדרך כלל מסוג RSV. ילדים עם עבר רפואי כגון: פגים, מחלות לב וריאה כרוניות, מדוכאי חיסון וכדומה עלולים לחלות בצורה קשה יותר.

תסמיני המחלה ובדיקה גופנית

בימים הראשונים התסמינים קלים וכוללים נזלת, שיעול וחום לא גבוה. בהמשך, אם המחלה מגיעה לריאות, השיעול קשה ומלווה בצפצופים, חרחורים, קוצר נשימה, קושי באכילה, אנחות, אי שקט וכיחלון סביב הפה. לפעמים יש הקאות לאחר השיעול, וייתכנו גם דלקות בעיניים ובאוזניים. בשלב זה מומלץ לאשפז לצורך טיפול. ברונכיוליטיס בדרך כלל נמשך 4-10 ימים כאשר התקופה הקריטית היא ביומיים-שלושה הראשונים. האבחון מתבצע ע"י משטח אף לבדיקת נוכחות הווירוס (תוצאות יגיעו מהמעבדה לאחר יום-יומיים). חומרת המחלה נמדדת באמצעות ריווי החמצן בדם, שמשמעו: יכולת הריאות להעביר חמצן לדם.

כיצד מטפלים?

• מתן חמצן – הטיפול מתמקד בהקלה נשימתית בעזרת הוספת חמצן מועשר בדרכים שונות: OXYHOOD (חופת חמצן המאפשרת מתן חמצן בריכוזים שונים) או מסיכת רזרבואר (מסכה המשמשת למתן חמצן בריכוז גבוהה), שמירה על מאזן קלורי ומאזן נוזלים.
• טיפולים תרופתיים כגון מרחיבי סמפונות וסטרואידים מדרך מסיכת חמצן. התרופות מסייעות בהרחבת דרכי הנשימה ומקלות על קוצר הנשימה למספר שעות. התרופות יינתנו גם בהתאם לממצאים מעבדתיים: צילום חזה וספירת דם .
• מניעת התייבשות – יש להאכיל את התינוק החולה לעיתים קרובות בכמויות קטנות. ההנקה עדיפה מהאכלה מבקבוק. לפעמים, כאשר התינוק נמצא בקוצר נשימה קשה, יש צורך להפסיק את הכלכלה דרך הפה ולתת נוזלים דרך הווריד. נוזלים אלו מכילים מלחים וסוכרים המספקים דרישה תזונתית לטווח קצר.
• השגחה צמודה על מצב התינוק.

מניעת הדבקה

הווירוס מדבק מאוד. על מנת למנוע הדבקות יש להיצמד לכללים הבאים:

• ניתן להדבק ע"י מגע בהפרשות מריריות: עיניים, אף, פה. לכן יש חשיבות על שמירת היגיינת ידיים – רחיצה עם סבון לאחר כל טיפול בילד או ניקוי בתמיסת חיטוי מתאימה.
• ניקוי צעצועים.
• לא לשהות במחיצת ילדים נוספים.
• יש לאוורר את החדר על מנת להקל על הנשימה וכדי למנוע ריכוז גבוה של וירוסים באוויר.

בבית

• יש להמשיך לשמור על הכללים של מניעת הדבקה גם בבית עד החלמה סופית.
• במידה ויש החמרה, יש לחזור לרופא המטפל או למיון.
• חשוב שהילד ישתה הרבה על מנת למנוע התייבשות.
• עישון בבית עשוי להחמיר את המצוקה הנשימתית של הילד.