רקע

שברי דחיסה בעמוד השדרה הגבי והמותני הם פציעה שכיחה בעיקר אצל נשים, אך גם אצל גברים בגיל המבוגר שסובלים מאוסטיאופורוזיס. השבר נגרם עקב הירידה בצפיפות העצם כתוצאה מחבלה קלה ולעיתים גוף החוליה קורס תחת משקל הגוף שמעליו.

הטיפול המקובל בשברים אלו הינו קיבוע של הגב ע"י חגורה או מחוך לתקופה של חודש וחצי עד חודשיים, וכאשר הכאב עדיין בלתי נסבל מעבר לתקופה זו מקובל לבצע הזרקה זעיר-פולשנית של דבק לגוף החוליה על מנת להדביק את השבר ולהפסיק את הכאב.

טיפול זה לוקה במספר חסרונות. המחוך מסורבל ולעיתים אינו ניתן למיקום טוב על הגוף עקב עודף משקל או כרס בולטת, המחוך אינו משכך את הכאב ולכן נשים מבוגרות מוצאות את עצמן מרותקות למיטה רוב הזמן עקב הכאב העז מהשבר. גם לשכיבה הממושכת יש מחיר- הידרדרות תפקודית של הקשיש או הקשישה, ממנה קשה להתאושש גם לאח שהשבר התחבר והם יכולים ללכת שוב ללא כאב.

הקבוצה העיקרית היכולה להפיק תועלת מייצוב מוקדם של השבר הינה האוכלוסיה המבוגרת, בה שברים אלו הם בד"כ עקב אוסטיאופורוזיס הגורמת לחולשת החוליה, והשבר בד"כ נגרם עקב נפילה  ארצה או חבלה קלה. על מנת למנוע שכיבה ממושכת, כאב המפריע לניידותו של המבוגר או הקשיש ולמנוע סיבוכים אפשריים של שכיבה וירידה בניידות, ניתן לבצע ייצוב השבר בניתוח זעיר פולשני.

כיצד מתבצע הניתוח?

שיטת הניתוח נקראת גם קיפופלסטיה.

הניתוח מתבצע בגישה זעיר-פולשנית, במהלכה מוחדר דבק מיוחד שמחבר את החוליה השבורה.

המטופלים חשים הקלה מיידית בכאבי הגב, ובכל המקרים יוכלו המנותחים לעמוד על רגליהם וללכת החל מ-6 שעות לאחר סיום הניתוח, ומרביתם ישתחררו מאשפוז למחרת הניתוח.

בזכות טיפול זה יכולים הקשישה או הקשיש לשוב במהירות לשגרת חייהם הרגילה ללא כאב וללא מגבלות תפקודיות וכך לשמר את איכות חייהם כפי שהייתה טרם שאירע השבר.